|
|
עמוד:19
בסיפור המקביל לשמואל ב כד , בדברי הימים א , כא , חוזק הקשר לסיפור העקדה : א ) ' וישא אברהם את עיניו והנה איל אחר נאחז בסבך' ( בראשית כב יג !( 'וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה . .. ' ( דברי הימים א , כא טז ) ו ב ) דברי הימים מצייר את המלאך כשהוא אוחז חרב ( שם , פסוק טז , ( כשם שאברהם מצויד במאכלת ( בראשית כב ו ;( ג ) כמו בניסיון שבו מנסה ה' את אברהם ( בראשית כב א , ( כך מציגה נוסחת דברי הימים של סיפור הגורן את המפקד כניסיון שניסה ה' את דוד ? 'ויעמד שטן על ישראל ויסת את דוד למנות את ישראל' ( דברי הימים א , כא א , ( והרי ידוע לנו תפקידו של השטן בניסיון הצדיק מסיפור המבוא לספר איוב . דברי הימים א , כא מוסיף רכיב חשוב ודרמטי לסיפור ההתקדשות . אש אלוהית יורדת משמים , ונס זה מבטא את אישורו של ה' למעשה ואת בחירתו במקום : 'ויכן שם דוד מזבח לה' ויעל עלות ושלמים , ויקרא אל ה' ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה' ( שם , פסוק כו . ( רכיב זה הוא ברוח מעשה חנוכת המשכן במדבר סיני ..: ? . וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים , וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם' ( ויקרא ט כג-כד . ( ספר דברי הימים מוסיף נס מעין זה לסיפור נוסף , החסר רכיב נסי בספר מלכים , לסיפור חנוכת מקדשו של שלמה ו 'וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד ה' מלא את הבית ' . .. ( דברי הימים ב , ז א . ( לא במקרה בחר בעל דברי הימים להוסיף מעשי נסים דווקא בשתי נקודות אלה ? . סיפור הגורן ניצב בספר דברי הימים בראש המכלול שעניינו הקמת המקדש : הפרקים כב-כט בדברי הימים א מספרים בהכנות שעשה דוד לקראת ההקמה , ואילו ששת הפרקים הראשונים בדברי הימים ב מתארים את חלקו של שלמה בהשלמת מפעלו של אביו . הנס שאירע בימי שלמה חותם אפוא את המכלול , שנפתח בנס דומה שאירע לאביו . ניתן עתה את הדעת לכתוב נוסף שהוסף למעשה הגורן בדברי הימים א ' 'ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעלה לישראל' ( שם , כב א . ( פסוק זה מעורר את זכרו של הפסוק בבראשית כח יז , תגובתו של יעקב לאחר חלומו _בבית אל : 'ויבא ויאמר ... אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים . ' בשני הסיפורים נובעת תגובתו של הדובר מיראתו 1 דברי יעקב 'מה נורא המקום הזה' ( בראשית כח יז , ( ותחושת דוד : 'כי נבעת מפני חרב מלאך ה" ( דברי הימים א . כא ל . ( דומה כי כוונת מכוון עומדת מאחורי עיצובו של הכתוב בדברי הימים ברוח קודמו שבבראשית , ביטוי למגמה לראות במקומות הפולחן השונים שמות מתחלפים למקום אחד , לירושלים . בדרך זו נוקט מאוחר יותר המדרש המזהה את _בית אל עם ירושלים י 'בן שבעים ושבע היה יעקב בצאתו מבית אביו והיתה הבאר מהלכת לפניו _מבאר שבע ועד הר המוריה . והגיע בחצי היום לשם ... וילן כי בא השמש . לקח יעקב י"ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו ושם אותן מראשותיו באותו מקום ... השכים יעקב בפחד גדול ואמר ביתו של הקב"ה במקום הזה שנאמר "וזה שער השמים " ... וישב יעקב ללקט את האבנים ומצא אותם כלם אבן אחת , ושם אותן מצבה ... מה עשה הקב"ה ? נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ ... לפיכך נקראת אבן השתיה שמשם הוא טבור הארץ ושם נמתח כל הארץ ועליה היכל ה' עומד שנאמר ( שם ) " והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים '" ( פרקי דר' אליעזר , לה . (
|
|