|
|
עמוד:17
מלחמת ארבעת המלכים בחמישה , קוטעים את הרצף הטבעי של הסיפור : 'ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך ( שם , פסוק יז . ( 'ויאמר מלך סדם אל אכרם תן לי הנפש והרכש קח לך' ( שם , פסו ק כא . ( שלושת הפסוקים הקוטעים את המעשה במפגש מלך סדום ואברם אוחו עם גוף הסיפור באמנות רבה ן המלה 'מלך' מופיעה בפסוק , r ובפסוקים יח-כ מדובר במלך אחר : ' מלכי צדק מלך שלם ; ' פסוק כ מספר במתן של אכרם למלכי צדק ' 'ויתן לו ' . .. ובפסוק כא אומר מלך סדום לאברם ? 'תן לי הנפש . ' . .. זאת ועוד , 'אל עליון קנה שמים וארץ' נזכר הן בברכת _מלכי צדק ( פסוק יט ) והן בשבועת אכרם באוזני מלך סדום ' 'הרימתי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ' ( פסוק כב . ( כך אף מזוהה אל עליון עם ה' אלוהי ישראל , בורא העולם . התחיבה של פגישת אברהם _ומלכי צדק בבראשית יד מספרת אפוא על זיקה בין אכרם לבין שלם היא ירושלים , ככתוב בתהלים עו ג : 'ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון . ' הסיפור מכיר בכך שירושלים היא תחת שלטון זר — כנעני — ואינה נכבשת _על ידי אברהם . אך אי כיבושה של ירושלים אינו נובע מחולשה : דווקא בסיפור זה מופיע אברהם כגיבור , ומלך שלם מברך את אברהם לאל עליון 'אשר מגן צריך בידיך' ( פסוק כ . ( עם זאת מציין הסיפור כי קדושת ירושלים קדמה להתנחלות בני ישראל בתוכה . תושביה הכנעניים עבדו לאל עליון , לבורא שמים וארץ , המזוהה עם ה . ' _מלכי צדק מכיר בעליונותו של אברהם ו 'ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין' ( פסוק יח , ( ואברהם מצדו מכיר בקדושת המקום , ונותן למלךהכהן 'מעשר מכל' — ביטוי של הודיה על הצלה וניצחון ( פסוק כ . ( שמו של מלך ירושלים , מלכי צדק , עולה בקנה אחד עם שם המלך במזמור קי בתהלים ( פסוק ד . ( ויתרה מזאת , היסוד 'צדק , ' מעורר הן את זכרו של _אדוני צדק מלך ירושלים בימי יהושע ( יהושע י א ) והן את זכרו של צדוק , אבי כהונת ירושלים וכהנו של מקדש שלמה . סיפור שני בבראשית , שקיבל עליו את עול הקדמת התקדשותה של ירושלים לימי אברהם . הוא סיפור עקדת יצחק ( בראשית כב . ( עניינו של הסיפור הוא בעמידתו של אברהם בניסיון שניסהו ה' על 'אחד ההרים' שמקומו ב'ארץ המוריה' ( שם , פסוק ב . ( בסיפור זה מונח הקישור על כתפיו של פסוק אחד בלבד : 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה' ( שם , פסוק יד , ( הקוטע את הרצף הטבעי בין פסוק יג לפסוק טו . כפסוק זה מופיע המונח 'הר ה' ' ( ראה לדוגמה , ישעיה ב ג ; ל כט , _< אשר אי אפשר היה לו להיוולד קודם הקמת המקדש במקום ( וראה פירוש הראב"ע לדברים א א . ( גם כאן נכרכה התוספת המעגנת את זירת ההתרחשות בירושלים באמנות רבה בסיפור השלם ; השורש רא"ה מופיע בפסוקים ד ויג , והשווה במיוחד את הכתוב : 'ואלהים יראה לו השה לעלה' ( פסוק ח ) עם פסוקנו : 'ה' יראה . ' . .. השימוש בשורש רא"ה משתלב יפה גם עם צליל השם 'ארץ המוריה , ' ואכן , כמה מן התרגומים העתיקים למקרא תרגמו ' מוריה' מלשון 'ראייה . ' בתקופה מאוחרת יותר זוהה אמנם 'הר ה' ' שבפסוק יד עם ההר שעליו בנה דוד את מזבחו •? 'ויקרא אברהם שם המקום ההוא ראה ה' אשר יאמר אדני ראה , וזה הר ציון' ( ספר
|
|