|
|
עמוד:13
נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה' ( שופטים יט יא-יב . ( לכאורה אין התמונה כה פשוטה , שהרי סותר זאת הדין וחשבון על הכיבוש וההתנחלות שבראש ספר שופטים ו 'וילחמו בני יהודה בירושלים וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש' ( שופטים א ח . ( והנה , בו בפרק ניצב פסוק אחר שאינו עולה עם פסוק זה בקנה אחד : 'ואת היבוסי ישב ירושלים לא הורישו בני בנימין , וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה' ( שם , א כא . ( כדי להרבות מבוכה נצטט פסוק דומה עד מאוד מספר יהושע ו , 'ואת היבוסי ישבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלים עד היום הזה' ( יהושע טו סג . ( פשר החידה טמון במגמתו של שופטים א על שני כתוביו . הפרק כולו ( ועד ב ה ) הנו פרו יהודאי מובהק י יהודה היוצא ראשונה — כדבר ה' — להוריש את יושבי הארץ , מלאכתו צולחת בידו , בניגוד לשאר השבטים שמחדליהם רשומים בפרק לדיראון עולם . הפסוק מיהושע טו שימש אפוא יסוד לשני הכתובים המגמתיים בשופטים א — יהודה שלא כבש את ירושלים לפי ספר יהושע כובשה אליבא דשופטים א , ומי שאינו מצליח לכובשה הוא שבט בנימין ... ובכן , אין בכוחו של פרק א בספר שופטים לערער על התפיסה , שלא היה לירושלים עבר עברי קודם ימיו של דוד . ספר שמואל המספר על כיבושה של העיר בידי דוד יודע לספר גם על ראשית התקדשותה בימיו — מעשה המפקד , המגפה _ועצירתה בגורן ארונה היבוסי ( שמואל ב , כד . ( סיפור זה מצטרף אל שניים מסיפורי האבות ואף לסיפור קצרצר מספר מלכים , המדברים בקניית נחלות בארץ ישראל . רק סיפורים על מכירת קרקעות לישראלים מרצונם הטוב של בעליהם הנכרים , בפני עדים ובכסף מלא יש בהם כדי להוכיח את זכות האחיזה של ישראל . וכיוון שאי אפשר להביא במקרא סיפור על רכישתה של כל נחלה ונחלה , יש להסתפק בסיפורים על דמויות מרכזיות בתולדות ישראל הרוכשות מקומות שהם מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית . המקומות שעל קנייתם מספר הכתוב הם ! מערת המכפלה שבחברון ( בראשית כג ח-כ ;( שכם ( שם , לגיט ;( גורן ארונה שבירושלים ( שמואל ב , כד כא-כד ; דברי הימים א , כא כב-כה ;( שומרון ( מלכים א , טז כד . ( ארבעת הסיפורים סובבים סביב ערי בירה בישראל של תקופת המקרא . שתיים מהן בירות של ממלכת יהודה : חברון , בירתו הראשונה של דוד בעודנו מלך על יהודה בלבד , וירושלים , בירת ממלכתו המאוחדת ; ושתי בירות של ממלכת הצפון : שכם , בירתה הראשונה של ממלכת הצפון לאחר הפילוג , ושומרון , בירת השושלת של עמרי , שהמשיכה לשמש כבירת הממלכה הצפונית עד נפילתה . בסיפורי קניית בירות ממלכת יהודה , מחזירנו הסיפור על חברון לתקופת האבות — קניית המקום בידי אברהם וקבורת האבות שמה , והסיפור על קניין ירושלים עוסק כמייסד שושלת המלוכה — דוד . כך גם בממלכת הצפון : הסיפור על שכם עניינו באב — יעקב , ואילו הסיפור הקצר על שומרון עוסק בעמרי — אבי השושלת החשובה בשושלות הצפון . על שלוש מן הערים הללו יש במקרא מסורות כיבוש : שכם ( בראשית מח כבא חברון ( שופטים א י ) וירושלים ( שמואל ב , ה ו-ח . ( המסורות על קנייתם של מקומות אלה מעניקות את הלגיטימציה לבעלות ישראל עליהם .
|
|