|
|
עמוד:14
41׀ פרק ראשון מולדתנו" . המחליפים את אהבת המולדת בקנאות כיתתית אינם ראויים להשתייך לסוריה והם אויבי המולדת . הסולידריות הדתית זורעת חולשה ומחלוקת, מפלגת את העם והורסת 4 את הארץ . על הסורים החפצים בקדמה לנטוש אותה ולהחליפה בזהות לאומית . בעיני בסתאני, המושג "אומה" פירושו עם שמאוחד ב"ג'נסיה" שלו ( נגזרת מהמילה "ג'נס", גזע ) , כמו למשל הצרפתים והגרמנים . אלה מילאו את התנאים להיות אומה אחת : הם חיים באותה ארץ ודוברים אותה שפה . בה במידה זכאים אפוא גם הסורים להיקרא אומה . גם הם חיים באותה ארץ ודוברים אותה שפה . הוא קרא לסורים לאמץ את רעיון 5 הגם שראה בעצמו נתין עות'מאני ולא שאף להינתק האחדות הלאומית הנהוג באירופה . מן האימפריה, את היחידה הבסיסית שלו בה, שהיא ה"וטן", המולדת שלו, ראה בסוריה . אצל בסתאני מופיעים לראשונה המושגים "חב אלוטן", אהבת המולדת, ו"בלאד סוריה", ארץ סוריה, במשמעותם המודרנית . נוסף על האידאולוגיה הלאומית שלו חתר בסתאני לזכויות הפרט, לחופש דתי, לשוויון ולחירות . העם, לדבריו, לא יסכים לשלטון עריץ ושרירותי . אנשים יהיו מוכנים ללכת לכלא ולא לקבל בהכנעה שלטון דיכוי . האומה המציאה את המדינה ( דולה ) כדי לשרת את 6 האינטרסים שלה ולכן חובה ליישב בין האינטרסים של המדינה לאינטרסים של האומה . הרעיון שאין לקבל בהכנעה שלטון דיכוי הוא שהניע באותו זמן קבוצה קטנה של נוצרים שפעלה בבירות . את תנועת העצמאות הסורית הניע חששם של מוסלמים מכל רחבי סוריה מכיבוש סוריה בידי כוח זר, נוצרי, ואת הקבוצה בבירות, חשאית ומהפכנית לא פחות, הניעה שנאה עזה לשלטון הדיכוי העות'מאני . "האגודה הסודית של בירות" הייתה תולדה של הטפותיו של אליאס חבאלין, מרוני שלימד צרפתית בקולג' הסורי הפרוטסטנטי של בירות משנת 1871 עד שנת 1874 . חבאלין הושפע מהרעיונות המהפכניים הצרפתיים ולתלמידיו בקולג' הטיף להתמרד נגד התורכים ונגד אי-הצדק והשחיתות של הממשלה העות'מאנית . בשנת 1875 אומנם עזב למצרים, 7 אבל בזכות הרעיונות שנטע בלב תלמידיו הקימו אלה באותה שנה את האגודה . האגודה החלה את פעילותה עם גרעין מייסד של שנים-עשר צעירים נוצרים, רובם בוגרי הקולג' הסורי הפרוטסטנטי, ובהם פארס נמר, יעקוב צרוף והמשורר אבראהים 8 בפגישותיהם הראשונות היה שגור בפיהם משפט שייחסו לתורכים, "אן אלתרכי אליאזג'י . פוק אלמסלם ואלמסלם פוק אלמסיחי" ( התורכי מעל המוסלמי והמוסלמי מעל לנוצרי ) , ואשר ביטא את השפלתם בידיהם . עד מהרה הבינו הצעירים האלה שהם זקוקים לשיתוף הפעולה של המוסלמים כדי ליצור חזית רחבה יותר נגד התורכים, ולשם כך ביקשו להקים תנועה שתתבסס על הצד השווה שבהם ובמוסלמים, הערביות ( ערובה ) . הם צירפו אפוא כמה מוסלמים ללשכת הבונים החופשיים בבירות ומשם גם לאגודה, שבשיאה הקיפה שבעים חברים . אבל החברים המוסלמים הסכימו לשתף פעולה עם הנוצרים רק במאבק נגד אי-הצדק והעריצות של התורכים, ולא עם המטרה הסופית של האגודה, לסלק את התורכים מוולאית ( פלך ) סוריה ומהסנג'ק ( מחוז ) האוטונומי של הר הלבנון . בכך בא לידי ביטוי ההבדל המהותי בין החברים הנוצרים ובין החברים המוסלמים ביחסם לאימפריה
|
|