|
|
עמוד:13
חתרנים מוסלמים וחתרנים נוצרים׀ 13 התנועה לשלטונות העות'מאניים, ואלה נקטו מייד כמה צעדים נגד אנשיה . אחדים הושמו תחת מעקב, אחרים הוגלו למקומות מרוחקים בסוריה וכמה סולקו מן הארץ . כן הוטל איסור על קיום מגעים בין עבד אלקאדר אלג'זאירי לאחמד אלצלח . בשל הצעדים שנקטו השלטונות והחלטתן של מדינות אירופה בברלין למנוע מרוסיה לכבוש את איסתנבול 1 ולפורר את האימפריה, לא היה עוד מקום לתוכניתם של אנשי תנועת העצמאות . לא רק החשש מהשתלטות של מעצמה זרה על סוריה גרם לנטיות בדלניות בה באותם ימים . ביולי 1878 דיווח הנציג הצרפתי בדמשק על ההתמרמרות בקרב האוכלוסייה עקב מעשי העוולה של השלטונות העריצים . התמרמרות זו באה לידי ביטוי בהופעת כרוזים שהודבקו במהלך הלילה על קירות בתי העיר וגינו בפומבי את התנהגות השלטונות . הנציג הצרפתי ציין שדרך התבטאות זו לא הייתה מקובלת עד אז וייתכן שהיא סימן להתעוררותו של עם שזה זמן רב נתון לשעבוד . לדיווח שלו צירף תרגום של שני כרוזים שהצליח להשיג . אחד היה קריאה לאוכלוסייה הסורית לסלק מעליה את עול הדיכוי ואחד התקפה חריפה וישירה על הוואלי ( המושל ) ובו רשימה של מעשי עוול שעשה . עוד ציין הנציג הצרפתי שאחד מנכבדי דמשק העיר לו בעניין זה עוד קודם לכן ואמר לו שצריך לסלק את הפקידים המושחתים הנשלחים מאיסתנבול . הנכבד הוסיף ושאל אם אין מקומיים שיכולים 2 לנהל את סוריה . אנשי תנועת העצמאות הסורית חתרו לעצמאות סוריה, אבל קשה לומר שאידאולוגיה לאומית הניעה אותם . ראשון להוגי הלאומיות הסורית היה הפעיל ואיש הספר הנוצרי בטרס אלבסתאני . בשנת 1840 נטש בסתאני את דתו המרונית, הפך לפרוטסטנטי וברח מהר הלבנון לבירות מחשש שמא יירה בידי שליחיו של הפטריארך המרוני שהקציב פרס על ראשו . הוא החל לסייע למיסיונרים האמריקנים בפעילותם בלבנט ואף שימש זמן מה מתורגמן בקונסוליות של ארצות הברית וצרפת בבירות . מעשי הטבח של המוסלמים בנוצרים בשנת 1860 בהר הלבנון ובדמשק היו נקודת מפנה בחייו . הוא עזב את העבודה המיסיונרית והחל לפעול לקידום ההומוגניות התרבותית הערבית בקרב הסורים לשם 3 יצירת תודעה משותפת ורגשות פטריוטיים . בשנת 1863 הקים בסתאני בסיוע ידידים בריטים ואמריקנים את בית הספר הלאומי, "אלמדרסה אלוטניה", ובמשך שתים-עשרה שנים חינך בו צעירים מכל עדותיה של סוריה לסובלנות דתית ולרעיונות לאומיים . השפה הערבית הייתה לו לא רק אמצעי כי אם בסיס לזהות לאומית . עשר שנים שקד על הוצאת מילון "מחיט אלמחיט" ( שזיכה אותו בפרס של מאתיים וחמישים לירות מהסולטאן ובעיטור ) , וכן כתב את ששת הכרכים הראשונים של אנציקלופדיית "דאירת אלמעארף" ושאף לכלול בה את כל מה שנוגע לעולם המזרח ( את האנציקלופדיה השלימו לאחר מותו בניו ובן דודו סלימאן ויש בה אחד-עשר כרכים ) . את רעיונותיו האידאולוגיים הפיץ בסתאני בכמה עיתונים שהוציא . הראשון שבהם היה "נפיר סוריה", שופר סוריה, שהופיע בשנת 1860 לאחר מעשי הטבח, ובו קרא לעם הסורי להתאחד ולשתף פעולה בשיקום ארצו ההרוסה . "סוריה [ . . . ] היא מולדתנו", כתב . "אוכלוסי סוריה, יהיו אשר יהיו אמונתם, קהילתם, מוצאם הגזעי או השתייכותם הקבוצתית, הם בני
|
|