|
|
עמוד:12
הבולטת דווקא לנוכח הבשלונות האלקטורליים, החוזרים ונשנים, שהיו נחלתן עד 1981 . ריבויין ופיצולן של הרשימות ה"עדתיות" נראה לי במאפיין בולט ראשון, הדורש הסבר כשלעצמו, ולא רק כגורם המסביר את בשלונן בבחירות . העדפתי להתרכז בשאלות בדבר מקורם ומהותם של ארגונים פוליטיים אלה, ולא בשאלת הגורמים להצלחה או לכישלון של הרשימות אם כי, בדיעבד, ניתן להסיק ממימצאי המחקר גם על שאלה זו . עד כה התייחסו לרשימות ה"עדתיות" בישראל באל תופעה הנובעת מעצם קיומן של העדות ושל מה שמוגדר "בעיית העדות", דהיינו, הפער החברתי . מחקר זה בא לבחון הנחה זו ולשאול מהי הזהות הפוליטיתהעדתית, מה מקורה, מה משמעותה עבור נושאיה יזמי הרשימות ה"עדתיות", ואלו גורמים חברתיים נוספים לקחו חלק בעיצוב זהות זו . כמו בכל מחקר סוציולוגיהיסטורי עמדו בפניי מספר אפשרויות לארגון המימצאים והצגתם : סביב הסוגיות הסוציולוגיות, או דרך ציר ההתפתחות ההיסטורית של כל ארגון בנפרד ושל בל הארגונים יחד . חיפשתי דרך ביניים שתציג סוגיות סוציולוגיות תוך שמירת רצף השתלשלות היסטורית ושרטוט תמונה, פחות או יותר ברורה, של בל ארגון בפני עצמו . בספר שלושה פרקים עיקריים : הפרק הראשון עוסק בניתוח ארגוני התימנים בתקופת הישוב והמדינה, הפרק השני בניתוח ארגוני הספרדים הוותיקים בתקופת הישוב ובשנים הראשונות של המדינה ולבסוף, ניתוח הרשימות שיזמיהן היו בעיקרם בני העלייה ההמונית שלאחר קום המדינה . ציר הדיון בכל פרק הוא הסוגיות הסוציולוגיות שהעלו, וזאת תוך ניסיון לשמור, בכל האפשר, על רצף ההשתלשלות ההיסטורית . ייחדתי פרקים נפרדים לארגוני התימנים והספרדים כי אלה ארגונים, שיחסית, האריכו ימים, או לפחות חלק מבסיסם הארגוני היה קבוע . הצגת הייחודיות של ארגונים אלה מסייעת להדגיש את טיעוניי הכלליים . ארגוני התימנים מהווים דוגמא לאופן בו צמחה התארגנות פוליטית חדשה על בסיס עדתי של יוצאי ארץ אחת . התארגנות שהיא תוצר של יוזמות פוליטיות שבאו לבטא חיפושידרך למוביליות ולהשתלבות פוליטית . בעייתם היתה ביסוסו של ארגון חדש . לעומתם, מהווים ארגוני הספרדים דוגמה הפוכה . זוהי התארגנות של יזמים פוליטיים, המאבדים עמדותכוח במיבנה חברתי פוליטי ישן ומחפשים דרך להשתלבות במערכת הפוליטית החדשה המתגבשת בישוב . הרשימה העדתית היא ביטוי לנסיונותיהם להבטיח לעצמם עמדותכוח הנובעות מיתרון קודם . בעייתם היא שינוי דפוסי ארגון, לצורך השתלבות פוליטית . הפרק השלישי עוסק בארגונים קטנים, ארעיים מבחינת דפוסי התארגנותם, שקמו לאחר קום המדינה . אלה ארגונים שיזמיהם באים מרקע חברתי שונה והם יוצאי ארצות שונות . למרות השוני חוזרים ונשנים תהליכים דומים, שבמהלכם 12
|
|