|
|
עמוד:15
תקצירי המאמרים [ 15 ] השראה מתפיסתו העקרונית בתחום המשפטי המדובר . השופט מנחם אלון, לדוגמה, נעזר בתפיסת העולם של המשפט העברי בסוגיה של זכויות חייבים כדי לעצב את עקרונות הדין הישראלי בנושא זה . אולם השימוש במשפט העברי כמקור השראה טעון זהירות רבה, והמאמר מצביע על שתי דוגמאות לשימושים מוטעים בעניין זה . דוגמה אחת היא שאיבת השראה מן המשפט העברי לשם הגבהת הרף הראייתי הנדרש להרשעה בפלילים, ובפרט המעמד הניתן להודאת נאשם . שימוש זה הוא מוטעה משום שהמשפט העברי אינו מתיימר כלל ליישם משפט פלילי אפקטיבי, וכפי שהבהיר הרמב"ם במשפט המלך, שנועד להיות משפט פלילי אפקטיבי, הודאת נאשם היא ראיה מכרעת . כלומר, מדובר בשאיבת השראה מתחום שאינו מקביל בשום צורה ואופן לזה הנדון בשיטת משפט פלילי מעשית . דוגמה אחרת לגמרי היא השימוש במשפט העברי כמקור השראה למרכזיותו של עקרון חופש הצוואה בשל הביטוי "מצווה לקיים דברי המת" . כאן מדובר בתחום שראוי שישמש כמקור השראה, אלא שהכשל הוא בהנחה שתפיסת העולם של המשפט העברי קרובה לזו של המשפט האמריקאי והישראלי בשעה שהמשפט העברי מציג חזון שונה לעולם הירושה אשר לחופש הצוואה יש בו מקום מוגבל ביותר . מכאן אפשר להסיק מסקנות על הדרך הראויה לשאוב השראה מן הדין העברי לדין הישראלי . על השראה זו להיעשות בשום שכל . יש לבחור את המקומות המתאימים לה לעומת אלו שאינם מתאימים . בד בבד, יש לבחון אימתי נמצא המשפט העברי במשבצת מקבילה לזו של המשפט המודרני באופן שמאפשר ליטול ממנו השראה ובה בעת לאפשר לו להביע את גישתו כך שהוא יביא אותנו לבחון את עמדתו האמיתית בִּמקום לשעבדה לדגם האמריקאי המוכר . הצלת נוכרי בשבת עיון חינוכי-אזרחי בפסיקת הרב נחום רבינוביץ' יואל שפיץ הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ' ( 1928 – 2020 ) היה מחשובי הפוסקים של הציונות הדתית במעבר שבין המאות העשרים והעשרים ואחת . מאמר זה בוחן את גישתו ההלכתית והחינוכית לסוגיית החינוך לחיים משותפים של יהודים וערבים ומניעת גזענות באמצעות ניתוח פסיקתו בסוגיית חילול שבת לצורך הצלת אדם שאינו יהודי . התמודדותו של רבינוביץ' עם הסוגיה, הן כפוסק והן כמחנך, חושפת תפיסת זהות יהודית שאינה מהותנית אלא הבנייתית, המשלבת ערכים מוסריים, אזרחיים ודתיים . גישתו מציעה מסגרת הלכתית-חינוכית חדשנית לתפיסת הזהות היהודית ונותנת בידי המחנכים והמורים כלים מעשיים — מתוך עולמות המשמעות של ההלכה והחינוך היהודי — כדי להתמודד עם אתגרי החינוך למניעת גזענות ולטיפוח חיים משותפים בין יהודים לערבים .
|
|