|
|
עמוד:11
תקצירי המאמרים [ 11 ] ולבסוף, המאמר מסייע גם בהבנת מושג הממלכתיות כפי שבן-גוריון הבין ועיצב אותו . באמצעות המפגש עם יהדות אמריקה ניתן ללמוד על התגבשות היחס הראשוני שלו ליהדות המערב, אשר לא התכוונה ברובה לעלות לארץ ישראל אך עדיין ראתה עצמה שותפה למפעל הציוני . גם בן-גוריון, בצד הביקורת מצידו על קהילה זו, ראה בה שותפה למפעל הציוני, ולא רק במובנים תועלתניים . מלבד תמיכה כספית או מדינית, יהדות אמריקה נתפסה בעיניו גם כשותפה לביסוס דפוסים של ממלכתיות קדם-מדינתית, שאותם הוא ביקש לגבש משני צידי האוקיינוס . תפיסה זו שיקפה את הבנתו הרחבה את מושג הממלכתיות, המבטא אחריות לאומית משותפת לכל חלקי העם היהודי אגב הדגשת מרכזיותה של ארץ ישראל . המטפיזיקה של ההלכה "נטורליזם הלכתי" ו"נון-נטורליזם הלכתי" ישראל יעקב כהן המאמר מציג דיון פילוסופי בטיבן של עובדות הלכתיות וממסגר את הדיון בהקשר מטא-אתי רחב יותר . הספרות הקיימת בפילוסופיה של ההלכה התמקדה בניגוד שבין "ריאליזם הלכתי" ל"נומינליזם הלכתי" . הניגוד התאורטי הזה מעורפל, וכל אחת משתי התזות המתחרות כוללת תחתיה כמה טענות בלתי תלויות . בהשראת הספרות המטא-אתית מוצע למקד את הדיון בהשקפות שניתן לכנותן "נטורליזם הלכתי" ו"נון-נטורליזם הלכתי" . המאמר מציג ומפתח משמעויות שונות של "נטורליזם הלכתי" ושל שלילתו, מבחין בין גרסאות של כל אחת מן העמדות ושוקל טיעונים בעד ונגד כל אחת מהן . באמצעות הדיון האנליטי בטיעונים השונים מתברר כי בסופו של דבר אין טעם טוב לאמץ את העמדה הנטורליסטית בשום גרסה שלה . עם זאת, אין הכרעה במאמר בין הגרסאות המתחרות של העמדה הנון-נטורליסטית . מטרת המאמר כפולה : ראשית, להציג ולהדגים את האפשרות של מפגש פורה בין מטא-אתיקה לפילוסופיה של ההלכה ; ושנית, להעריך את הטיעונים בזכות כל אחת מן העמדות ולספק בסיס לדיון המהותי בעמדות נטורליסטיות ולא-נטורליסטיות .
|
|