מבוא

עמוד:13

מבוא 13 מהלל את החברה כמעין שותפות רצונית של יחידים, שכל אחד מהם חופשי — לבדו, אך לרוב בשיתוף פעולה עם אחרים — לחתור למטרותיו הנבחרות בדרכו הנבחרת, כל עוד דרכים אלו מכבדות את עקרונות החירות . מרכיב יסוד בליברליזם הקלאסי הוא התפיסה שלפיה חירות הפרט — החירות שמגינה על כל אדם במסגרת קשריו הרצוניים עם אחרים — היא לכל הפחות המקור הראשי לסדר חברתי וכלכלי רצוי . סדר כלכלי וחברתי רצוי צומח מלמטה למעלה . מאחר שסדר שצומח מלמטה משקף את שלל הרצונות, השאיפות, הידע והיכולות של הפרטים המרכיבים אותו, הוא בהכרח יהיה מורכב, תוסס ודינמי יותר מכל סדר המושתת מלמעלה, כגון הסדר שמבקשים לכפות מהנדסים חברתיים ומתכנני מדיניות . הכפייה היא האויבת הגדולה של החירות, ואויבת התועלות הגלומות בשיתופי פעולה חופשיים . מנקודת המבט של הליברליזם הקלאסי, הכפייה הלגיטימית היחידה היא זו שמגיבה לכפייה בלתי מוצדקת ומכוונת נגדה . כפייה — ובייחוד כאשר מדובר בשימוש בכוח פיזי או באיום בשימוש כזה — מותרת אך ורק להגנה על חירותם של יחידים ועל ההתאגדויות הרצוניות שהם מקיימים . המאפיינים הייחודיים של מוסדות מדיניים,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא