בשובה ונחת, בהשקט ובבטחה: דברים לזכר הרב פרופ' יוסף אלימלך באומגרטן ז"ל (1928—2008)

עמוד:4

[ 4 [ 4 דניאל שוורץ האורתודוכסי Tradition , הוניג תקף את העיסוק במגילות מדבר יהודה כאילו יש בהן עדות להלכה היהודית העתיקה, שהרי עיסוק זה נוטה לכפירה כי הלכות המגילות שונות מן ההלכה של חז"ל . לכן תמה שם הוניג על שיהודים טובים, כמו באומגרטן, דוחים את עמדתו של צייטלין, שהייתה עשויה להעלים את הבעיה, בהגדירהּאת המגילות לא כעדות לכת יהודית עתיקה שמקורותיה עוד קודמים לספרות חז"ל, אלא כעדות לכת ימי-ביניימית ושולית כלשהי שאינה חייבת להעסיק 11 אותנו . כלומר, כפי שיָאה לאוניברסיטת ישיבה, האמונה על תורה ומדע, הוניג הציע ליהודים תורניים גישה מדעית העשויה לאפשר להם להאמין באמת של התורה . באומגרטן, שעל פי השכלתו וגם באופן אישי ייצג עולם תורני שמרני יותר מזה של הוניג, השיב לו — ובמאמרו, בחוברת הבאה של Tradition , הוא עסק לא רק בבעייתיות של שיטת צייטלין, אשר לגביה אין היום צורך להרבות בדברים, אלא גם בסוגיה הבסיסית שהטרידה את הוניג . כפי שהסביר באומגרטן, לא בלי קורטוב 12 אין צורך לפחד מן העמדות ההלכתיות השונות של קומראן כי הן של הומור, מעידות על כופרים, והרי חז"ל בעצמם ידעו וסיפרו שהיו בעולם היהודי העתיק גם כופרים יהודים, בעלי דרכים אחרות למיניהם . כך, בעצם, מאשרות המגילות 13 את דברי חז"ל . תשובה זו, שהופיעה לא JBL-ב אלא במגרש הביתי של באומגרטן, מראה אותו אפוא בקוטב האחר . אם JBL-ב , בפני נוצרים, באומגרטן הופיע כמי שמוכן להצניע את החשיבות של חכמים וספרותם ובכל זאת ביקש למשוך את המגילות אל תוך עולם יהודי מוכר, הרי ב- Tradition , בפני יהודים דתיים, הוא מופיע כיהודי שכל כך 14 וכל אמת שתתגלה בטוח ביהדותו שאין צורך להגן עליה באמצעים מלאכותיים, 11 . . idem, “Halakhic Implications of the Dead Sea Scrolls”, Tradition 1 ( 1958 / 59 ) , pp 76 – 64 . בעמ' 37— 74 הוא נזקק שוב לוויכוח ביחס לעדותן של נשים, ובהערה 2 הוא דוחה את פרשנותו של באומגרטן באמצעות הפניה לפרסומיו האחרים בנושא . 12 . ראה לדוגמה הערתו, האמורה להנמיך את נימת הוויכוח : “In conclusion, I should like to point out that while Dr . Hoenig has apparently come to bury the scrolls, Ihave not come to praise them” ( J . M . Baumgarten, “The Dead Sea Scrolls : A Threat to Halakah ? ,” ibid . , p . 221 ) 13 . שם, עמ' 902— 221 . לתגובת הוניג, ראה שם, עמ' 222— 226 ( “Scroll Idolization” ) ; לתגובת צייטלין, בצורת מכתב ארוך לעורך, ראה שם, גיליון 2 ( 60 / 1959 ) , עמ' 571— ,187 יחד עם תגובת באומגרטן בעמ' 188 . יצוין שצייטלין גם מצא הזדמנות אחרת להתקיף את באומגרטן באותם הימים : S . Zeitlin, “The Beginning of the Day in the Calendar of Jubilees”, JBL pp . 153 – 156 ; J . M . Baumgarten, “Reply”, ibid . , p . 157 , ) 1959 ( 78 “The disturbing element is Hoenig’s apparent willingness to stake the validity and . 14 authority of Jewish traditions on the dogmatic espousal of a dubious theory” ( מאמרו ב- Tradition [ לעיל הערה 12 [ , עמ' 210 ) .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר