|
|
עמוד:3
[ 3 [ בשובה ונחת, בהשקט ובבטחה 3 be received to testify in accordance with the laws of the Torah” . כלומר, יש כאן קביעה שאדם רשאי להעיד בענייני תורה משהגיע לגיל עשרים . 6 אלא רק להצביע על שלושה קוויםאין בכוונתי לדון כאן בסוגיה זו לגופה, אופייניים של גישת באומגרטן במאמר זה : א . הנחתו הבסיסית, בניגוד לזאת של רי'צרדסון, היא שההלכה של קומראן אינה רשאית, כביכול, לסטות באופן קיצוני מן הצפוי בסביבתה ובזמנה ; ב . נכונותו להגן על ההנחה הבסיסית ההיא גם באמצעות תיקוני נוסח ניכרים למדי ; ג . נכונותו להצניע את חלקה של ספרות חז"ל במלאכת הפירוש של מגילות קומראן . זאת, אף על פי שברור שהספרות ההיא, הקרקע שבה גדל באומגרטן במתיבתא תורה ודעת בברוקלין, היא שהצמיחה את תגובתו לריצ'רדסון מתוך תחושתו, שדין כזה 7 פשוט לא יכול היה לעלות על הדעת בקרב יהודים בעת העתיקה . כך מראה לנו מאמר זה, מסוף ,1957 את באומגרטן השמרן לגבי היהדות העתיקה ; הרדיקלי בטיפולו בנוסח המגילות כדי לשמור על שמרנות זו ; והמוכן להצניע את מקומה של ספרות חז"ל, כאשר הוא כותב JBL-ב עבור ציבור שאינו יהודי — אם בשל איחורה, אם בשל העובדה שהיא אינה נכס של כולם, וכאשר מדברים אל נכרים ומשתתפים בשיח שלהם צריך לדבר בשפתם ולא לאשר את החשד הטבעי שלהם, שאנחנו באים לנושאים כאלה מתוך עמדה פרטיקולריסטית . אחרי פרסום המאמר ההוא JBL-ב הוויכוח בנושא עבר למגרשים יהודיים, בשתי במות שונות . קודם כל, סידני הוניג, איש אוניברסיטת ישיבה בניו יורק, פרסם בשנת 1958 תשובה מפורטת ב- Jewish Quarterly Review . במאמרו הוא ביקר את הצעת באומגרטן והציע פירוש אחר לשורה בסרך העדה, מתוך ההנחה — התזה של שניאור זלמן צייטלין, מורהו של הוניג ועורך JQR-ה — שהמגילה מן התקופה 8 באומגרטן השיב להוניג בתשובה רגועה ומפורטת שעמדה עלהבתר-תלמודית . 9 בתשובה, הוניג ענה בשני מישורים : בחוברת הבאה JQRלש הואקשיי הצעתו . 10 ובמקביל, במאמר כעוס בכתב-העת הגן על עמדתו ותקף את זאת של באומגרטן, 6 . לדיון כזה ראה י' שיפמן, הלכה, הליכה ומשיחיות בכת מדבר יהודה, ירושלים ,1993 עמ' 071— 173 . 7 . על עדותן של נשים לפי הספרות היהודית העתיקה ראה : L . H . Feldman, Flavius Josephus Translation and Commentary , Vol . III : Judean Antiquities , 1 – 4, Leiden 2000, p . 412, nn . 673 – 674 S . B . Hoenig, “On the Age of Mature Responsibility in 1 QSa”, JQR48 ( 1957 / 58 ) , . 8 pp . 371 – 375 J . M . Baumgarten, 1“ QSa 1 . 11 : Age of Testimony or Responsibility ? ,” JQR49 . 9 pp . 157 – 160 , ) 59 / 1958 ( . צייטלין, כדרכו כעורך, הוסיף בעמ' 061— 161 דברים בעד הצעת הוניג ולעג לבאומגרטן . לדעת שיפמן ( לעיל הערה ,6 עמ' ,170 הערה 234 ) , דברי צייטלין, כמו תשובת הוניג הנזכרת בהערה הבאה, "אינם מעלים ואינם מורידים" . 10 . , ) 59 / 1958 ( S . B . Hoenig, “The Age of Twenty in Rabbinic Tradition and 1 QSa”, JQR49 pp . 209 – 214
|
|