בין שותפות לאופוזיציה - מחברות מחקר ח'

עמוד:3

שאלת השותפות בממשלה ביו מפא"י למפ"ם היתה אחד מסלעי המחלוקת הכבדים טהפריד ביניהן ופילג גם את מפ"ם בתוכה במחצית הראשונה של שנות החמישים, כשמפ"ם היתה מחוץ לממשלה ובאופוזיציה לה . היתה זו התקופה הפורמאטיבית של המדינה, תקופת המעבר מיישוב מאורגן על בסיס וולונטרי למדינה המבוססת על חוקים מחייבים, תקופה של קליטת העל יה ההמונית, של יישוב השטחים והיישובים הנטושים, של הקמת צה"ל ובניינו, תקופה של קביעת מעמדה ויחסיה של מדינת ישראל בעולם ושל עיצוב המבנה הסוציאלי והדמות החברתית של המדינה . עובדת התפלגותה של תנועת הפועלים, לחלק השולט בממשלה ולחלק המצוי באופוזיציה, היתה בין הגורמים המכריעים שקבעו את דרך התפתחותה של המדינה ומעמדה של תנועת הפועלים בה בשנים הבאות . מבחינה מדינית גרם הפילוג להתחפרותן של מפלגות הפועלים בעמדות שאפשר שלא היו מגיעות אליהן אילו קוימה ביניהן השותפות ­ כפי שאומנם הוכח בשנים שלאחר מכן, עם חידוש השותפות . באותה תקופה, רחוקים ­ מפא"י והציונים הכלליים ­ נעשו קרובים, ואילו קרובים ­ מפא"י ומפ"ם ­ נעשו רחוקים . גם בתוך מפ"ם היתה שאלת ההשתתפות בממשלה לאחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין חטיבת אחדות העבודה ובין חזית 'הליכוד' שהביאו,ב­ ,1954 לפילוגה של מפ"ם . רק לאחר הפילוג ועם הקמתה מחדש של מפלגת אחדות העבודה­פועלי ציון ולאחר הבחירות לכנסת השלישית הצטרפו שתי המפלגות, אחדות העבודה ומפ"ם, לממשלה בראשותו של בן גוריון ובלי הציונים הכלליים . דברי הפולמוס, הפרסומים והפובליציסטיקה מאותו זמן עוטים מעטה כבד של ערפל, שהנמקות רעיוניות ותכסיסים מפלגתיים משמשים בהם בערבוביה . דברים מדיונים וממשא ומתן בוועדות מעורבות ובמוסדות פנימיים של המפלגות, וכן מיומני אישים שנטלו חלק בהם, חושפים מערך פוליטי ועמדות שיש בהם כדי לערער כמה מהמוסכמות שהיו מקובלות באותו זמן בציבור באשר לגורמי אי השותפות . המערך הממשלתי בישראל היה מלווה מראשיתו משברים קואליציוניים . בממשלה הזמנית,שהוקמה ב­ 1948 . 5 . ,14 השתתפה מפ"ם . בממשלה הראשונה, שהוקמה לאחר הבחירות לכנסת הראשונה,ב­ 1949 . 3 . 4 ­ לא שותפה מפ"ם . ב­ 1950 . 10 . 15 התפטר בן­גוריון וב­ 1950 . 11 . 1 הוקמה ממשלה שניה . ב­ 1951 . 2 . 14 התפטר בן גוריון ופוזרה הכנסת . ב­ 1951 . 10 . 7 הוקמה, לאחר הבחירות לכנסת השניה, ממשלה שלישית . ב­ 1952 . 12 . 19 התפטר בן­גוריון, וב­ 1952 . 12 . 23 הוקמה ממשלה רביעית . ב­ 1953 . 12 . 6 התפטר בן­גוריון, וב­ 1954 . 1 . 26 הוקמה ממשלה חמישית בראשותו של מ . שרת . המשברים הקואליציוניים, המצב במדינה וחילוקי הדעות הפנימיים במפ"ם הציגו בפני מפ"ם את שאלת השתתפותה בממשלה או היותה באופוזיציה כשאלה פרמאננטית . גם בן­גוריון ומפא"י לא היו חופשיים, אם מטעמים קואליציוניים ואם בשל המצב במדינה ובתנועת­הפועלים, ליזום בעצמם או להיענות ליוזמות מקרב מפ"ם ­ למו"מ על הצטרפותה של מפ"ם לממשלה . מחקר זה מבקש לעקוב אחר המהלכים והמשמעויות של המשא והמתן לשיתוף מפ"ם בממשלה, שליווה את כינונה של הממשלה הזמנית שבה השתתפה מפ"ם ונמשך תוך הפסקות קצרות במשך השנים הבאות, בכל התקופה שבין 1949 לסוף ,1954 שבה היתה מפ"ם מחוץ לממשלה, עד לתקופת הכנסת השלישית שבה חזרו אחדות העבודה ומפ"ם להשתתף בממשלה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא