|
|
עמוד:10
דן מירון 10 מן העיסוק הפרשני בסיפורי עגנון ) . עמדתי אז בשלב של סיכום מחשבות ישנות וחדשות על אודות השאלה אם קיימת ( או אינה קיימת ) ספרות יהודית מודרנית רב-לשונית . נעשה לי ברור ש"ספרות" כזאת אינה קיימת, כשם שהדיבור על "קאנון" ספרותי יהודי מודרני אחיד הנו ריק מתוכן . המושגים הקשיחים הללו, "ספרות" המשכית או "קאנון" רצוף, לא הלמו כלל את המצב הנזיל כל כך, שאותו התיימרו לתאר . מצב זה הסתמן על ידי תנועה חופשית ובמקרים רבים גם בלתי המשכית של תופעות ספרותיות מסוגים שונים לגמרי : מחד גיסא, ספרויות יהודיות "לאומיות", היינו ספרויות שנכתבו בלשונות יהודיות ( עברית, יידיש, לאדינו וכו' ) והיו שונות זו מזו בהנחות היסוד התרבותיות שעליהן הושתתו ; ומאידך גיסא, דברי ספרות שנכתבו בלשונות ניכר על ידי סופרים יהודים ( או יהודים למחצה, כגון מרסל פרוסט, ואולי גם כאלה שאינם יהודים, כגון ג'יימס ג'ויס, שיצר ב"יוליסס" אחד הדיוקנאות המופתיים של היהודי המודרני, או בימינו הסופרת הגרמנייה ברברה הוניגמן ) , ואף כי השתלבו במסורות ספרותיות שאינן יהודיות היו טבועים בחותם עמוק של מודעות למצב של היות יהודי, על פי הצירוף שקבעו מרטין בובר : Jude sein , ואלבר ממי : judéite , יְהוּדִיוּת ) . כל אלה, נראה לי, הצטרפו למשהו מעין "קומפלקס" ספרותי יהודי מודרני נזיל ו"פתוח" שטקסטים ספרותיים בני מסורות שונות צפים בו בתנועה חופשית פחות או יותר, ולעתים הם מקיימים ביניהם מגעים אמיצים או רופפים, אך אינם מצטרפים לתופעה המשכית או להיסטוריה ספרותית ניתנת לסימון כרונולוגי או סיבתי-התפתחותי רציף . היה ברור לי לגמרי שבירור מושג ה"קומפלקס", שלהגדרתו חתרתי, לא יוכל להיערך ללא בחינה מדוקדקת של מקומו של פרנץ קפקא בתוך או בשולי המרחב הספרותי שאותו ניסה המושג לאתר ; ואכן בספרי "מהמשכיות למגעיות" ( From Continuity to Contiguity – Toward a New Jewish Literary Thinking . 2010 ) , שבו סיכמתי בהרחבה את מחשבותי בעניין הנדון, נכלל באורח מובן מאליו פרק העוסק בקפקא אגב השוואת יצירתו לזו של שלום עליכם . חלק מן המחשבות שהועלו בפרק זה כבר באו לידי ביטוי קודם לפרסום הספר האנגלי בשתי סדרות מאמרים בעברית שפורסמו בשנים 2009 - 2010 במוסף הספרותי של "הארץ" .
|
אפיק
|