מבוא

עמוד:13

מ ב ו א 13 6 ( credential society ) שנוצקה על בסיס תארים אקדמיים בישראל . במסגרתו אדון בוועדה מטעם המועצה להשכלה גבוהה בראשות פרופ‘ יהושע יורטנר, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב דאז, שפעלה ב- 1971 ובחנה אפשרות להקמת אוניברסיטת הגליל בצפת בחסות אוניברסיטת בר-אילן . ועדת יורטנר סימנה את ראשיתה של תקופה בת יותר מחמישה עשורים של התנגדות תקיפה ועקבית להקמת אוניברסיטאות מחקר חדשות בישראל במועצה הממלכתית שפיקחה על התנהלות הזירה האקדמית . הפרק השלישי דן בנגישות האקדמית של מזרחים למכינות קדם-אקדמיות במחצית הראשונה של שנות השבעים . הנושא עלה לדיון ציבורי בוועדת החינוך של הכנסת בעקבות הפגנות תלמידי המכינות המזרחים באוניברסיטה העברית בנובמבר ,1974 שבהן טענו לאפליה חמורה ולחסימת נגישותם 7 תלמידי המכינה המזרחים טענו שהמכינה לא ממלאת ללימודים אקדמיים . את ייעודה ופועלת על פי מדיניות סדורה המשרתת בפועל את האוכלוסייה החזקה, האשכנזית, ודוחקת את המזרחים מהאוניברסיטה . הם הביאו דוגמה של תלמיד מזרחי שסיים את המכינה בציון מסכם של 96 וקבלתו לאוניברסיטה העברית נדחתה . פרופ‘ יצחק דב גילת עמד בראש ועדה מטעם הוועדה לתכנון ותקצוב ( הות״ת ) שבחנה את נושא המכינות הקדם- אקדמיות בכל האוניברסיטאות . המכינות, שנוהלו על ידי האוניברסיטאות עצמן במימון צה“ל ומשרד החינוך, נועדו להיות מסלול שמסייע לקבוצות חלשות בחברה להתקבל לאוניברסיטאות, ונקבע כי הן יהיו מסלול עיקרי לאוניברסיטה עבור מזרחים, שנקראו “טעוני טיפוח“ . על רקע זה, סיכם פרופ‘ גילת את ממצאיו בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בפברואר 1975 כך : אתם יודעים שהמצב הנוכחי במכינות אינו מניח את הדעת . הקריטריונים לקבלת תלמידים או להגדרת טעוני טיפוח ולבדיקת הכושר הלימודי שלהם אינם כתקנם . היום מוגדרים כ- % 90 מהלומדים במכינות הקדם-אקדמיות כטעוני טיפוח . למעשה, יש כ- % 40 או אפילו פחות מזה בני עדות המזרח 6 ראו אורי כהן, “האוניברסיטה העברית בירושלים במעבר מיישוב למדינה : היבטים ראשונים לצמיחת ‘החברה המסמיכה‘ בישראל“, ציונות, מאסף כ“ג ( 2001 ) : 297 - 330 . 7 ראו “מסיימי המכינה השתלטו על בנין המנהלה באוניברסיטה העברית“, דבר, 1974 . 11 . 8 ; “תלמידי המכינה פלשו לבניין המנהלה באוניב‘ העברית בי-ם“, על המשמר, 1974 . 11 . 8 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא