|
|
עמוד:12
12 ה נ תיב ה ח ס וּם על ידי משפחת רוטשילד . הוועדה קבעה שהצורך לשינוי המצב הקיים נגזר “מן העובדה המטרידה, שחלקים ניכרים של האוכלוסייה בישראל, וביחוד אלה המוגדרים כבני עדות המזרח, וכן האוכלוסייה הערבית בכללה, אינם מצליחים או אינם מפיקים תועלת מן המסגרות של המוסדות [ האקדמיים ] 4 בקרב המזרחים והערבים פרצו מחאות רחבות היקף ואלימות הקיימים“ . במהלך שנות השבעים . מחאת הפנתרים השחורים של המזרחים בראשית שנות השבעים ומחאת יום האדמה של הערבים ב- 1976 היו גם קריאת תיגר 5 להבנתי, נדרש על חסימת נגישותן לניעות תעסוקתית, חינוכית ותרבותית . מחקר מקיף ויסודי, אך נפרד, ביחס למיעוט הערבי ולאופני ההתייחסות של הממסד האקדמי אליו . הספר הנוכחי מתמקד בעיקר בסוגיות של נגישות המזרחים לתארים אקדמיים . השער הראשון בספר עוסק במספר סוגיות בתחום הנגישות האקדמית שקדמו להקמת האוניברסיטה פתוחה שהייתה אמורה לפתור אותן . השער השני מתמקד בהרחבה באוניברסיטה הפתוחה ובשאלה אם היא אכן מילאה את היעדים שלשמם הוקמה בשנים 1970 - 1990 . השער הראשון בספר מכיל שלושה פרקים . הראשון עוסק בתפיסות אתנו-תרבותיות שרווחו בקרב אנשי אוניברסיטאות דומיננטיים בנוגע לריחוק אתני ממזרחים, ולצידן אציג צעדים אקטיביים שננקטו להרחקת מזרחים מהאוניברסיטאות . אצביע על מנגנונים שהפעילו האוניברסיטאות לקבלה של קבוצות מועדפות, דוגמת בני קיבוצים וקציני צה“ל, שהייתה בהן דומיננטיות אשכנזית, ולדחיית מזרחים, כשנתוני הקבלה לאוניברסיטאות של שלוש הקבוצות הללו זהים . הפרק השני עוסק במדיניות ההתנגדות של המועצה להשכלה גבוהה ( מל“ג ) לצד ועדת ראשי המוסדות האקדמיים ( לימים : ור“ה, ועד ראשי האוניברסיטאות ) והממשלה להקמת אוניברסיטה חדשה בפריפריה שהייתה מסייעת לערבים ולמזרחים בפריפריה להשתלב בחברת ההסמכה 4 וילבור שראם, יושב ראש, דייויד הוקרידג‘ והארולד האו, “אוניברסיטה לכל בישראל : דו“ח ל‘יד הנדיב‘“, מוגש על ידי ועדת חקירה, 15 בספטמבר ,1972 עמ‘ ,12 ארכיון האוניברסיטה הפתוחה . 5 ראו מאג‘ד אלחאג‘, חינוך בקרב ערבים בישראל : שליטה ושינוי חברתי, ירושלים : מאגנס, 1996 ; יעקב לנדאו, המיעוט הערבי בישראל 1967 - 1991 : היבטים פוליטיים, תל אביב : עם עובד ומכון אשכול האוניברסיטה העברית, 1993 .
|
|