|
|
עמוד:14
גילי קוגלר 14 בעניין הראליה של ספר יהושע, באמצעות מתן בסיס אתנוגרפי והצדקה גאו-פוליטית לפעולות הכיבוש, אך קויפמן פסל את השערת בן-גוריון פסילה מוחלטת . התנגדותו התבססה על ראיות טקסטואליות, אך נבעה לדעתי מתפיסותיו הפילוסופיות והפוליטיות . אראה את הדברים על רקע הצגת עמדתו של בן-גוריון בשאלת קדמות העם בארצו . הוויכוח בסוגיית קדמות העם בארצו רמזים לקיומו הקדום של עם עברי בארצו, שנים רבות לפני כיבוש הארץ בימי יהושע, מצא בן-גוריון בשימושים של התואר 'עברי' — להבדיל מהתואר 'ישראלי', המיוחס לצאצאי יעקב . 17 הוא טען שמכיוון שההיסטוריה של העם החלה עם אברהם העברי ( בראשית יד יג ) , 18 יש להניח שהשם 'עברי' הוחל גם על שאר יוצאי חלציו, ולא רק על צאצאי יעקב . אלה גם אלה יכונו ברבות הימים בשם 'יהודים' . 19 לצד הקביעה שהשם 'עברי' התייחס בראשיתו לאברהם, הציע בן-גוריון את האפשרות שעברים היו ילידי הארץ — 'עם אוטוכתוני', שישב במקום עוד לפני בוא אברהם . 20 הקבוצה העברית הזאת המשיכה להתקיים בכנען גם לאחר ירידת בני יעקב למצרים . אלה היו בני משפחה 'גדולה ומיוחסת', העילית של העם העברי, 21 אך צאצאי אברהם האחרים נותרו בכנען . לראיה, בחזרת בני ישראל ממצרים לכנען הם שבו בקלות לשפתם, שנשתמרה בפי בני העם העברי האחרים . 22 קויפמן בסוגיית קדמות העם בארצו, בעקבות הרצאתו של קויפמן בכינוס העשירי של החברה לחקר המקרא ( 1962 ) בנושא 'העברים בספר בראשית ובספרות המקראית' . הפרוטוקול מתעד את הדיון שהתקיים כחודשיים לאחר הכינוס, ובו השתתפו גם נשיא המדינה יצחק בן-צבי והחוקרים חיים מ"י גבריהו, חיים א' גינזברג, בן-ציון דינור ופייבל מלצר . 17 השם 'עברי' נזכר פעמים רבות בהטיות שונות ובצירופים מגוונים בתורה, בספרים שמואל, ישעיהו, ירמיהו, יונה ודברי הימים א . למשל 'נער עברי', 'ארץ העברים', 'איש עברי', 'מיילדות עבריות', 'אלוהי העברים', 'עבד עברי' . 18 'עם ישראל היה רק אחרי יעקב . לפני יעקב היו עברים . רק יעקב נקרא שמו ישראל ובניו נקראו בני ישראל ; אם נקבל את הגנאלוגיה כמו שהיא — אף כי פרופ' קויפמן אומר שאין להסתמך על גנאלוגיה — הרי לפיה ברור שאברהם אינו ישראלי, אינו יכול להיות ישראלי . רק נכדו נקרא בשם ישראל ואחריו יכולים להיות ישראלים' . ראו : בן-גוריון, עיונים בתנ"ך , עמ' 107 , וראו גם עמ' 106 . 19 כך לשפה העברית קראו לעתים גם 'יהודית' ( מלכים ב יח כח ; ישעיהו לו יא ) , ועברי מזוהה בפי ירמיהו עם יהודי ( ירמיהו לד ט ) . בן-גוריון, 'קדמות העברים', עמ' 158 . 20 בן-גוריון, עיונים בתנ"ך , עמ' 117 , 121 - 122 . הוא מסביר שאמנם ההיסטוריה של עם ישראל מתחילה רק עם אברהם העברי, אך אין ראיה שלפני אברהם לא היו עברים . מה שהתקיים לפני אברהם אינו ידוע . 21 שם, עמ' 117 וכן עמ' 244 , 252 . 22 בן-גוריון מביא ראיה לכך ממצבם של גולי בבל, שהיו בגלות חמישים עד שבעים שנה בלבד, ובכל זאת לא שמרו על לשונם, כידוע מנחמיה יג כד : 'ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית' . הנ"ל, 'קדמות העברים', עמ' 159 .
|
|