|
|
עמוד:13
הציונות בעיני יחזקַאל קַויפמן וסוגיית קַַדמות עם ישראל 13 שהעמיד את המקרא כאבן שואבת ליצירת סמלים ומושגים עבור הלאומיות היהודית החדשה . אמנם הפנייה של פעילים והוגים ציונים לתנ"ך נשענה על רקעם הדתי והמסורתי, אך מטרתה הייתה חיפוש אקטיבי אחר סיפור מכונן לתנועה הלאומית . חדוה בן-ישראל משווה את השימוש בסיפורי התנ"ך בתנועה הציונית לתפקיד של 13 כך למשל, הצרפתים מטפורות ונרטיבים באתוס של תנועות לאומיות אחרות בהיסטוריה . בזמן המהפכה השתמשו במונחים מכתבי הקודש, כמו 'אדמה מקודשת', 'עם נבחר' ו'יעוד משיחי' ; והרטוריקה של התנועות הלאומיות של פולין ושל אירלנד הציגה את האומה הסובלת באמצעות דימוי המשיח הנוצרי, הגואל את העולם בכוח קורבנו . אך במקרה של התנועה הציונית לא היו אלה מטפורות ספרותיות לשימוש רטורי בלבד . מטרת הפנייה לתנ"ך הייתה זיהוי היסטוריה לאומית קדומה, כהוכחה לקיום המתמשך של האומה ( 'הדוקומנטציה של הזהות בכתבי הקודש', במילותיה של בן-ישראל ) . את התפיסה המייחסת לטקסט אמינות היסטורית לצד תודעה היסטוריוגרפית מפותחת ביטא במיוחד 14 נציגו הבלתי מעורער של הממסד בימי כתיבתו של קויפמן — דוד בן-גוריון . בן-גוריון ראה באירועים המתוארים בספר יהושע מציאות היסטורית, והזדהה הזדהות עמוקה 15 אולם שלא כמו קויפמן, הוא לא ראה בסיפורי הכיבוש שלעם כובשי הארץ, ובראשם יהושע . יהושע תיעוד של רגע היקשרות האומה העתיקה לארץ אלא טען שהעם העברי שכן בארץ עוד לפני הכיבוש ולפני ירידת משפחת יעקב למצרים . בכך הוא הקדים את תיארוך הקשר של העם 16 לכאורה היה בתאוריה הזאת כדי לחזק את הצעת קויפמןלארצו לימי ישיבת אברהם בכנען . 13 בן-ישראל, 'תיאוריות על הלאומיות ומידת חלותן על הציונות', עמ' 215 , 220 . 14 בן-גוריון ראה בתנ"ך את 'מקור-המקורות של היהדות, תפארת מורשתה ותוחלת עתידה' והשתדל לקרוא בו, לדבריו, כ'קורא פשוט [ . . . ] בצניעות ובזהירות', תוך כדי חיפוש פתרונות 'לתופעות אחדות עיקריות' והסתמכות 'על התנ"ך עצמו ורק עליו' . ראו : דוד בן-גוריון, עיונים בתנ"ך , עם עובד, תל אביב 1969 , עמ' 5 . 15 כפי שציין בכמה הזדמנויות : 'משה היה גדול, גדול מאוד, אבל מי שבאמת ייסד את האומה היהודית, את האומה הישראלית, היה זה יהושע בן נון' . ראו : חיים מ"י גבריהו, 'זיכרונות מחוג התנ"ך', בתוך : מרדכי כוגן ( עורך ) , בן-גוריון והתנ"ך : עם וארצו , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע 1989 , עמ' 71 ; 'אף אחד ממפרשי התנ"ך, יהודים או גויים, בימי הביניים או בימינו, לא יכול היה לפרש את פרקי יהושע כאשר עשו זאת עלילות צבא ההגנה לישראל בשנה שעברה' . ראו : דוד בן-גוריון, נאום מן הכינוס הארצי השישי לידיעת הארץ ( חול המועד סוכות, תש"י ) , פורסם ב ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה , 15 ( 1950 ) , עמ' 123 ; 'מלחמת הקוממיות, זו שנפתחה בליל 15 במאי 1948 , לא היתה פרק חדש בתולדות ההגנה, אלא נקודת מפנה בתולדות ישראל לא פחות ממלחמות יהושע בן-נון, מלחמות דויד המלך והחשמונאים' . ראו : דוד בן-גוריון, 'מבצעים', בתוך : נצח ישראל , עיינות, תל אביב 1964 , מתוך פרויקט בן יהודה . 35988 / https : / / benyehuda . org / read ( אוחזר ב- 2025 . 1 . 22 ) . בביתו של בן-גוריון התנהלו דיונים בחוג חוקרי תנ"ך שהתאספו שם דרך קבע . הספר הראשון שריכז את הדיונים וההרצאות שהתקיימו בחוג נקרא עיונים בספר יהושע , החברה לחקר המקרא בישראל, הוצאת קרית ספר, ירושלים 1960 . 16 ראו : דוד בן-גוריון, 'קדמות העברים', בית מקרא , ו ( 1962 ) , עמ' 152 – 167 ; הנ"ל, עיונים בתנ"ך , עם עובד, תל אביב 1969 , עמ' 106 - 109 . זהו למעשה פרוטוקול הוויכוח בין דוד בן-גוריון ליחזקאל
|
|