|
|
עמוד:11
הציונות בעיני יחזקַאל קַויפמן וסוגיית קַַדמות עם ישראל 11 הדגיש את היעדרו של מידע גאו-פוליטי מתקופת הממלכה המאוחדת בספר, לצד היעדר מידע מימי יאשיהו, תקופת הגלות ובית שני . זיהוי זמן הכתיבה הקדום נלמד לדעתו גם מן הפער שבין גבולות נחלות השבטים המובאים כמידע אידאי בספר יהושע ובין תיאור 3 הקדמת ספר יהושע המימוש בפועל, השונה שוני רב, במופעיו בספרים שמואל ומלכים . נלמדת גם מהיעדר התייחסות לפלשתים, שכביכול היה מקום להזכירם אילו הספר נכתב 4 כך גם העובדה שספר יהושע אינו מציין את מרכזיותה של ירושלים, אף לא בימי המלוכה . 5 ובוודאי אין הוא לצד ערי הלוויים והכוהנים, מלמדת שהספר אינו מימי יאשיהו או לאחריו, 6 לצד זה, המידע על ערי הלוויים ביהושע פרק כא משקף חוסר היכרות עם מתקופת דוד . המציאות הידועה של הפרדה בין כוהנים ללוויים מימי המלוכה ואילך . משמעות טענותיו של קויפמן בנוגע למועד כתיבת ספר יהושע אינה רק שהספר נוצר בשלב המוקדם ביותר האפשרי, כלומר סמוך לימי ההתרחשות — ימי כיבוש הארץ או ההתנחלות, בסוף המאה ה- 13 או בראשית המאה ה- 12 לפני הספירה, אלא שהספר משקף אירועים ממשיים, רֵאליים והיסטוריים . ואכן, קויפמן יצא נגד העמדה שקנתה יותר ויותר אחיזה בקרב חוקרי מקרא וארכאולוגים בימיו, בדבר המהות המדומיינת של ספר יהושע . הוא טען כי הספר משקף יחידה סיפורית מגובשת שמיוסדת על ראליה, אף שהיא רקומה בצבעים אגדתיים של פלאות . אלה נעשו לדבריו לא כחלק מעיבוד ספרותי מאוחר אלא הוספו לאירועים מרגע התיעוד הראשוני, כאשר 'כל איש צבא, שבא מן המערכה אל המחנה 7 להערכתו, בהפשטת השכבה האידאית-אגדתית סיפר מה שסיפר באזני הנשים והילדים' . 8 הספר משמש מסמך היסטורי אמין, המתעד כיבוש סוער, מאוחד ומקיף . טענותיו של קויפמן בנוגע לימי כתיבת ספר יהושע לא עמדו במבחן הביקורת . מיד עם פרסומן נטען שקויפמן מתעלם ממקורות חיצוניים של התקופה כדי לאשש את הנחותיו . למשל, הוא מתאר את הטקסט בכתובת של פרעה מרנפתח במילים 'מליצי ומעורפל' וקובע 3 יחזקאל קויפמן, הסיפור המקראי על כיבוש הארץ , מוסד ביאליק, ירושלים 1955 , עמ' 45 . 4 ולצד זה 'רכב הברזל' של הכנעני ( יהושע יז טז, יח ) , המוצג בספר יהושע כ'גורם צבאי מכריע', מעיד על תקופת הכתיבה הקדומה . קויפמן, שם . 5 ראו את דברי הלעג של קויפמן לרעיון שהספר נחשב תוצר של האסכולה המשנה-תורתית, אף שאין בו אפילו הד קל למרכזיותה של ירושלים ( השוו : יהושע י א, ג, ה, כג ; יב י ; טו ח, סג ; יח כח ) : 'האסכולה, שמימות יאשיהו שאפה לייחד את הפולחן בירושלים, המציאה מן הדמיון סיפור על אסיפה לאומית במקדש בשכם' . שם, עמ' 1 – 2 . 6 למשל רשימת ערי הכוהנים והלויים שבספר יהושע ובספר דברי הימים ( יהושע כא ; דברי הימים א ו ) נחשבו בימי עבודתו של קויפמן חידוש אדמיניסטרטיבי של דוד המלך ( למשל : דברי הימים א טו, כד, כה, כו ) . 7 קויפמן, הסיפור המקראי על כיבוש הארץ , עמ' 84 . 8 הוא מדבר על מלחמות יהושע כמלחמות לאומיות גדולות ועל המלחמות המתוארות בשופטים א – ג כתיאורים של השלמת גירעונות הכיבוש, בזמן שמרבית הארץ כבר הייתה בידי שבטי ישראל, דהיינו כהמשך לספר יהושע . יחזקאל קויפמן, ספר יהושע / מבואר בידי יחזקאל קויפמן עם מבוא ליהושע ושופטים א - ג , קרית ספר והחברה לחקר המקרא בישראל, ירושלים 1959 , עמ' 37 .
|
|