|
|
עמוד:13
החינוך והספרות והחינוך מתקן העולם 13 לימודיהם . שניהם ילידי חיפה, אך מקורם בקצותיה השונים — היא ממרכז כרמל, הוא מהדר . לפני שהתחילו להורות לא נפגשו, ולא פעם ניסו להבין כיצד חלפו זה על פני זה כל השנים בלי להיפגש . אמיר לגם מהקפה שלו, קם וניגש לארון, הוציא עוגיות כשרות לפסח ושאל את ענת אם היא אוהבת את העוגיות עם הקוקוס . ענת השיבה שכן ואכלה שתיים . אמיר אמר שהוא מקנא בה שהיא יכולה לאכול אותן בלי לפחד שתשמין, והיא צחקה . "יש לנו המון זמן היום," אמר אמיר . "המון," אמרה ענת, "וגם הגשם המפתיע הזה שמשאיר אותנו כאן, בבית, מוסיף לנו עוד זמן, אז מה אתה מציע שנעשה בהמון זמן הזה ? " "אני מציע שנעבוד על הספר . " הם עמדו מול החלון והביטו במפרץ הגשום . "בואי נקרא זה לזה את הדברים שכתבנו," אמר אמיר, "את תקראי לי את השער הראשון ואני את השני, נדבר עליהם ונחבר את שניהם לספר . " "יופי של הצעה," אמרה ענת, היא נשקה על לחיו ומיהרה אל חדר העבודה להביא את המחשב הנייד שלה . הם התיישבו שוב ליד השולחן, הוא מצדו האחד והיא מהאחר . " אני מתחילה לקרוא, אתה מוכן ? " שאלה ענת . אמיר חייך אליה, והיא התחילה לקרוא :
|
|