|
|
עמוד:12
12 פתיחה השני, עיסוקה באמיתות הגדולות מאפשר לספרות הצצה אל המהויות 2 של החברה שהחינוך מבקש לתקן . לפיכך הז'אנרים הספרותיים שהספר יעסוק בהם יהיו המדע הבדיוני, הדיסטופיה, ספרות הילדים, הספרות הרליגיוזית, הקומיקס והסיפור העממי — כז'אנרים שמהותם היא שיקוף המהויות של החברה שהחינוך מבקש לתקן והצעת הדיון בהן לנמען . כל אלה יקושרו זה לזה באמצעות שיחה בין דמויות בדיוניות שיספרו את הספר זה לזה, כולן נשות ואנשי חינוך, שהקשרים שביניהן הם קשרי אהבה וחברות והורות שיש בהם דיאלוג וקונפליקט ותיקון עולם, שכן מה ראוי יותר מאשר לכתוב ספר העוסק בספרות ובחינוך באמצעות שיחה בין בני אדם המתקשרים זה לזה באמצעות המהויות שבהן הספר עוסק ? הן יספרו את מהויות החינוך המתקן והמחדש ברוח הדמוקרטיה : הקונפליקט והדיאלוג, כפי שאלה מתבטאים בכתביהם של הוגים ובמעשיהם של אקטיביסטים ומנהיגים, ואת הספרות והאופן שבו היא מזמנת חינוך מתקן עולם . שבת אחר הצהריים, שקט של חופשת הפסח, לפני סערת מגפת הקורונה, פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה והמהפיכה המשפטית . בדירתם בנווה שאנן, הצופה אל מפרץ חיפה, ישבו אמיר וענת ליד שולחן המטבח, שתו קפה ושוחחו . עשרים שנה הם נשואים . ילדיהם נמצאים בטיול של התנועה ועתותיהם בידיהם . הוא עגלגל וצחקן, היא חדת תווים וריצודי שעשוע בעיניה הירוקות . שניהם מורים בבתי ספר בחיפה ובמכללה להוראה שבעיר . הם הכירו כשלימדו באותו בית הספר, קצת אחרי שסיימו את לימודיהם האקדמיים ( היא את לימודי הפילוסופיה והספרות באוניברסיטת חיפה, הוא את לימודי הספרות באוניברסיטת תל אביב ) . הם מורים אהובים הנוהגים לשוחח עם תלמידיהם, ורבים מהם אף ממשיכים לבוא ולבקרם גם אחרי שסיימו את 2 הטענה הזו בנוגע לספרות נשענת על תפיסותיהם של החוקרים הראל פיש ושל גאורג לוקאץ' בדבר הקשר בין ספרות לתרבות וחברה . תפיסתו של פיש היא יונגיאנית, ובמרכזה הטענה שהספרות משקפת ארכיטיפים המאפיינים תקופות בהתפתחות ההיסטורית של תרבות ( פיש, 1996 ) . תפיסתו של לוקאץ' היא מרקסיסטית, וביסודה הטענה שהספרות משקפת זרמי מעמקים חברתיים ושהמאבק המהותי של חברה נחשף בספרות בעיקר בתקופות של "בין השמשות", תקופות של מעבר בין דומיננטה אידאולוגית אחת לאחרת ( לוקאץ', 1955 ) .
|
|