|
|
עמוד:10
לכן הייתי מציע שיוסיף ברוח מימרתו המפורסמת של לוק, שתורת הדמוקרטיה, ואיו בכלל תורה נכונה חוץ מתורת הדמוקרטיה עצמה היא תורת נכונה . והערה שניה : בעמוד 22 כותב אשר מניב : "בעור שהמשק במרכיביו המכריעים רודל להיות קפיטאליסטי,הרי האידיאולוגיה השלטת ומוסדות החברה מוסיפים לפעול כאילו לא קרה כלום" . אילו זו ר, י תה פליטת קולמוס הייתי מניח לה . אך מכיוון שהרעיון הזה חוזר ונשנה, ולא רק באותו פרק אלא גם בפרקים אחרים, ומכיוון שהוא משמש לאשר מניב טענה שאינה נחוצה לו מבחינת המטרה שהוא רוצה להשיג בספר, לכן אני מציע לו שלא ישעין את כל כובד משקלו עליה, מפני שהכל תלוי בהגדרת הקפיטאליזם . אם קפיטאליזם, פירושו לפי מארקס או לפי אהרון ידלין, בדברי הפתיחה שלו "בעלות פרטית על אמצעי הייצור", הרי גם הישענות בעליהון פרטיים על תקציב המדינה, וגם הסובסידיות שהם מקבלים מהמדינה אינן משנות את מהותוהקפיטאליסטית של המשטר הכלכלי . אשר מניב כותב בעצמו בעמוד 39 : "מה שנשאר פרטי במשק הפרטי הוא הבעלות והרווחים" . זאת היא הגדרה מצויבת לקפיטאליזם . איר אפוא אפשר לכנות "בלתי קפיטאליסטית" חברה שבר, המשק הפרטי שומר לעצמו את הבעלות והרווחים והוא נשען על המדינה מבחינת סיבסוד ומימון פה ושם, כשם שנשען במאה ה 19 על חוקי המרינה, היינו על השוטר, השופט והסוחר ולפעמים גם על התליין, כדי לכפות חוקים של ניצול ושל דיכוי מעמדי ? ההישענות על המדינה אינה משחררת את הקפיטאליזם מהקפיטאליסטיות שלו . הייתי מרחיקלכת ואומר : בכוחה של המדינה עלה הקפיטאליזם לשלטון . כי המהפכה הן המהפכה התעשייתית בבריטניה, השקטה יחסית, והן המהפכה הצרפתית הדרמטית יותר היא בעצם תפיסת השלטון ושימוש בשלטון כדי לסייע לכוחות כלכליים מסוימים בחברה לשנות צורר . חברתית . הישענות הקפיטאליזם על המדינה, החוק והשלטון, היא הישענות מתמדת, ובלעדיה אין לו קיום . החברה הקפיטאליסטית, המנוגדת לאינטרסים של המוני העם, היתה מתפרקת אלמלא החישוק הזה של החוק והמדינה . בלי כוח הכפייה של השלטון, לא היו הפועלים מקבלים על עצמם מרצון תנאיעבודה ותנאיקיום קשים כל כר, כפי שהיו קיימים במאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 . מה שהקפיטאליזם מפעיל עכשיו את המדינה גם לצורכי המימון של עסקיו שלו, ולא רק לצרכיו המשטרתיים אינו חידוש מהותי ועקרוני, אלא שימוש במכשיר נוסף של אותה שיטה . גם במאה ה 19 והדבר התגלה כפעם בפעם בשערוריות הגדולות, כמו שערורית תעלת פנמה ועור ידע הקפיטאליזם "לעבוד" על הממשלה ולהשיג את התמיכה ואת המשענת לקיומו . הזכרתי אתהליברלים באנגליה ואת השמאל שפרש מהם . ראוי לזכור נאום בחירות של מועמד חדש אחד של המפלגה הליברלית שנשא בבחירות לעיריית לונדון ולפרלמנט ב 1881 . הוא היה דמות ידועה בחיים האקדמאיים, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת אוקספורד ואולי מייסד הליברליזם המודרני תומאס היל גדין . בנאום זה הוא עומק בדיוק בשאלה הזאת אם הקפיטאליזם חדל להיות קפיטאליזם כאשר הוא נשען על המדינה, ואם אפשרי בכלל קפיטאליזם ) הוא, כמובן, בעל 10
|
|