הרצאה - מגמות חברתיות במשק המודרני, פרופ' רבקה בר-יוסף

עמוד:13

מאמינה גדולה ברפורמה אפשרית של יותר שיתוף בארגון קופת­חולים ­ ואז גם החולים וגם העובדים היו, לדעתי, הרבה יותר מרוצים . אבל זה תחום שכאילו "טאבו" . מה שנקרא משבר הרווחה כרוך גם בשאלה נוספת, השנויה במחלוקת . יש היום פחות שביעות­רצון מהשרותים הממלכתיים של מדינת הרווחה, או מפני שאינם מספיקים, או מפני שהם ביורוקרטיים או בלתי­אישיים ­ כלומר, אין שביעות­ רצון מהם אבל רוצים יותר . יחד עם זאת, יש לחץ לעצור את העליה בהוצאות העבודה ) בכל העולם ולא רק בישראל ( . אי­אפשר גם לשלם יותר שכר, בעיקר משום שככל שמשלמים יותר, חלק גדול יותר הולך למיסים והעובד עצמו אינו רואה את הכסף . ואז באה הדרישה : אל תתנו לנו יותר כסף, תנו לנו שרותים . שרותים של מעביד יכולים לעלות הרבה פחות . ולעובד זה יכול להיות הרבה יותר כדאי . זה לא מוכרח להיות, כפי שהיה אצלנו, שקונים מתנות . היתד . קופה ואז קנו מתנות בין שאנשים רצו ביו אם לאו . אבל יש גם שיטות הקפטריה, תכניות אישיות, תכניות קבוצתיות, וכד 1 . משמע שמערכת הרווחה ­ ביו כתוספת למערכת הרווחה הכללית, ביו כמערכת רווחה ספציפית ­ נכנסת ליחסים ביו המעביד לעובד . כדי שמערכת רווחה כזאת תספק ­ הרי זה בהחלט תחום שצריך להיות פתוח לשיתוף, שהרי אם לא כן, איו כל הבדל בינו לביו מערכת הרווחה הממלכתית . אם שרותים אלה לא יענו על צרכים ורצונות ספציפיים ­ בשביל מה צריכים אותם ? אינני יודעת אם הפתרון הוא ועד עובדים . אין זה בדיוק אותו הפתרון של השיתוף, שאני חושבת עליו . לבסוף, אני חייבת להזכיר גם את הבעיה של בעלות והעברת בעלות . אנחנו יודעים שיש נסיונות כאלה, אבל כל המושג של "בעלות על מפעל" הוא מסובך מאד . הרי אומרים שבמשק ההסתדרותי יש בעלות של מעמד העוברים . באותה המידה בעלי­ מניות הם בעליו של מפעל . אבל במה מתבטאת הבעלות הזאת ? יש היום נסיונות רבים במקומות שונים בעולם למכור מניות לעובדים, לגייס הון למפעל לא על­ידי יציאה לבורמה אלא על­ידי פניה לעובדים, שהבעלות עוברת אליהם . אבל בצדק שואלים : מה זה נותן לעובד ? האם זו בעלות מדומה ? אתם בוודאי מכירים את הסיפור על הקיבוצניק המצביע על הרפת ועל השדות ועל המוסך והוא אומר : זה שלי וזה שלי וזה שלי . . . ואז שואלים אותו : בסדר, תמכור פרה או כלי או שדה ­ וכמובן, אין הוא יכול . אינני רוצה לומר שמשום כך אין זאת בעלות, אבל השאלה היא מהותה של הבעלות הזאת . האם באמת אנחנו צריכים לשאוף להעברת בעלות מהסוג הזה, או האם אפשר למצוא דרכים אחרות ? המחקרים בעניו זה אינם חד­משמעיים . יש הטוענים שתודעת הבעלות היא חשובה, ויש האומרים שלא איכפת, שאנשים בכלל אינם מרגישים שזה שלהם . ובכן, אני זרקתי שאלות ולא עניתי עליהן, אבל אני מקווה שאתם תמצאו את התשובות . 13

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא