דרכנו כאופוזיציה - כיצד?

עמוד:7

נשמרת המסגרת הדמוקרטית במדינת ישראל לא צפויה הפליה ישירה שמסכנת את יסו­ דות קיום התנועה הקיבוצית גם על­ידי השלטון הזה . כלומר אינני צופה שתהיה החלטה ששוללת תקציבים להתיישבות קיבוצית, כי בהחלטה כוללת כזו יש פגיעה, יש הפליה . הסכנה העיקרית היא בנקודה הראשונה בתחום התנאים ההכרחיים לקיום תנועתנו, באותם תנאים שהליכוד יוצר, כתחום הכלכלי, החברתי, החינוכי, המוסרי, שעלולים לפגוע בנו בחדירתם לתוכנו, לתודעתנו, ולהתנהגותנו . איו זו הפליה גלויה, אלא מדיניות שיוצרת אקלים מסויים בכל התחומים, אקלים שמהווה סכנה של ריקות מתוכן שלנו על­ידי עצם ההסתגלות למדיניות שונה מזו שאנחנו היינו רגילים לה . הדוגמה בולטת ביותר למצב זה היא העובדה שמאז הגיע הליכוד לשלטון נכנס לשימוש הנוהג לא להשקיע במפעלים יצרניים, כפי שאנחנו היינו רגילים, אלא בפעולות הוניות שיש בהם, גם מבחינת רמת הסיכון, וגם מבחינת מהירות ההחזר, עדיפות בולטת על פני השקעה במפעלים יצרניים . אין זאת מדיניות מכוונת ישירות, אנטי­קיבוצית, אבל היא מדיניות מקובלת במשטר הליכוד . חיים לאורך זמן במשטר כלכלי כזה, שמפלה לרע $ את העבודה ואת הפעולה היצרנית, במצב שאנחנו לא מוגנים אוטומטית בפני השפעותיה של מדיניות כזאת, אקלימה ומושגיה מציבים אותנו בפני הסכנה של אובדן הדמות, אובדן הכלים . והרי זו מדיניות שאיננה מכוונת דוקא, ובאופו ישיר, במגמה להתנקש בתנועה הקיבוצית . ובכן, בנוסף לדברים הגלויים שקיימים, אני רואה עיקר הסכנה בדברים הסמויים, שקשה יותר לאבחן אותם ולהתגונן בפניהם . והמדובר הוא בדרך כלל בתהליכים איטיים שיוצרים תשתית מסויימת, דעות מסויימות, עמדות מסויימות, שאנחנו בכוח עצמנו איננו מוגנים די בפני ההשפעות שלהן . הליכוד, איפוא יוצר סביבנו תנאים סביבתיים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים מנוגדים לנו, בהנחה משלו שהתנאים האלה הכרחיים לקיום . אני רואה בכך בטווח הארוך את עיקר הפרוב­ למטיקה ואת עיקר הסכנה סביב השאלה איך לחיות במצב של אופוזיציה . ג . אינני גורס שעלינו לקבל בפשטוטו את המשפט שאומר שדמוקרטיה פירושה שלטון לסירוגין : פעם מחנה זה בשלטון ופעם המחנה האחר בשלטון . אינני כופר בצדק המשפטי והפורמאלי של המשפט הזה, כאלה הם כללי הדמוקראטיה . אבל מהותית, במציאות המיוחדת של ישראל, גם ב­ ,1982 ובמציאות הספציפית של בניית תנועה קיבוצית בתוך מדינת ישראל, בתנועה כשלנו שההגשמה והמעשה הם תוכן החיים שלה, הקשר ההכרחי בין מעשה ההגשמה לבין השליטה על קבלת ההחלטות הוא קשר מהותי והכרחי . רעיון ההגמוניה של תנועת הפועלים, לדעתי, לא היה רעיון שבבסיסו רדיפת שלטון או רצון שלטון, רעיון ההגמוניה פירושו, שבארץ נבנית, בתנועה שבונה עם, מכשיר ההכרעה, השליטה על ההכרעה הפוליטית, הם הכרחיים והעדרם פוגעים בעצם היכולת שלנו להמשיך ולבצע את מעשי הבניה . אינני אומר פגם מוחלט אבל הפרעה קשה . גם אצלנו יש מי שאומר : מה יש ? אנחנו ככל הגויים, השלטון הוא כאותה מטוטלת שעוברת מכוח פוליטי אחד אל משנה ו, זה נשמע כביטוי של דמוקראטיה, אבל מבלי לפגוע כמובן בעצם החוקיות של התהליך, אני מציע לעצמנו לא לראות את המציאות הישראלית כמציאות שבה מתחילה לפעול החל משנת 1977 הנדנדה הזו : פעם אנחנו פעם הם . אינני חושב, שיש שתי דרכים להגשמת הציונות, ונדמה לי, שחמש שנות שלטון הליכוד מאמתות הנחה זאת גם אם היא נשמעת כמקובלת ביחס לצרפת, או לכל מדינה אחרת . אני חושב, שאין שתי דרכים אמיתיות ארוכות טווח להגשמת הציונות . אני בטוח, שדרכו של הליכוד אם הוא לא ישנה אותה לנוכח לחצי המציאות, דבר שאפשרי, מביאה את המפעל הציוני עדי משבר . מן הרקע הזה מתייצבת הדילמה הממשית, הפוליטית, שבצורה זאת או אחרת, כבר עלתה בעצם על פני השטח, דילמה קשה, שבאין הכרעה בה, מחלישה את יכולת המאבק שלנו . אני מתכוון לתק"מ, לתנועה הקיבוצית, אף כי הדברים נכונים גם לגבי המפלגה . השאלה היא : כיצד להתנהג פוליטית במציאות זאת ? שתי תפיסות לא­מומלצות כתשובה לשאלה זאת קיימות, שתי תפיסות . האחת אומרת : עלינו לנהוג כלפי ממשלת הליכוד בנוהג של אופוזיציה טוטאלית, פירוש הדבר : אנחנו שוללים את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא