|
|
עמוד:12
י ג ל ה ש י ל ו נ י-א ר י א ל י ס 12 ) כמו גם ג'יין 11ו- 4,1יםבפרקסיפורים כמו זה של אליס, המתוארת כדי לדון באמצעותם במי ש"מכור" ( 8וקורין בפרק 7בפרק פר, מערכות לרעלנים כמו לסם . בעולם המטאפורי שנטווה בס העיכול הנפשיות של אליס ואחרים איבדו את היכולת "לעכל" מזון אייגן מגיע להבנה, כי עבור מי שניזונו רוב חייהם – בלבדזולא נקי . ", ואילוהכולכלום כי אם- כלום אינו לא-מתפריט רגשי מורעל, "לא כלום, נטול ערך-הם לא – רגשי – שכלומר מזון מזין, או יֵ – "הכול" ובלתי מזין . התמונה הקלינית חושפת בהתאמה מטופלים שחשים זעם, בוז, שנאה – עצמם ריקים וחסרי חיים בהעדר "תדלוק שלילי" וכיוצא באלה המופנים כלפיהם ; רעלנים המוחדרים לתוכם . ומייצרים כאב, עלבון, חרדה ודיכאון טענתו של אייגן הזכירה לי דברים של אשה צעירה שפגשתי זה ר, שהביעה באזניי תסכול ממצבו הירוד של בן זוגה . להרגשתה, מכב מצבו השפוף נמצא ביחס הפוך לשיפור שחל באיכות החיים שלו משפחה : "אמרתי לו . . . ", סיפרה, "איךבתורזוג ובתור ושל שניהם זה יכול להיות ? ! הרי עכשיו הכי טוב שהיה לך מאז שאני מכירה בית . יש לנו ילדים מהממים . מצאתאותך . אנחנו הכי אוהבים . קנינו עבודה שאתה אוהב ואתה מרוויח הכי הרבה שהרווחת אי פעם" . שה סיפרה כי בן הזוג אמנם לא התווכח עם העובדות, אבל יהא היא . להן משמעותן עבורו הייתה הפוכה מן המשמעות שנתנה ייאוש, חרדה, בדידותד", ימים שלו"ימים קשים מאעבורו היו אלה שרגשות קשים אלה היו אוליחשבתי,אייגןבעקבות דבריו שלוזעם . במשך שנים רבות ולמעשה מאז שיכול לזכורמנת חלקו של האיש זה המזון שידע לעכל, שגידל – "הכול"את עצמו . זה היה עבורו
|
|