|
|
עמוד:11
[ 11 ] ה ל ק ס י ק ו ן ש ל ה ב ר ו ט ל י ו ת מאחורי כל מושג, מילה ואיש – וכל זאת בערכים שאינם משתרעים על עמודים רבים . המהלך יסייע לקורא להבין איך מכלול של פעולות, הנחיות ופרקטיקות שהוציאה ישראל לפועל במהלך המלחמה, הביאו ארגוני זכויות אדם, ורבים בקהילה הבינלאומית, להאשים את ישראל ב״פשע הפשעים״ – רצח עם . כמו כן יוכל כך הקורא להבין על נקלה מדוע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בחשד לביצוע פשעים בזמן המלחמה ברצועה . הלקסיקון מאפשר לשאול שאלות קונקרטיות : מה המשמעות של הקטגוריה ״מחבל״ ? האם כל פלסטיני ברצועת עזה האוחז בנשק הוא ״מחבל״ ? האם ישנם גם ״לוחמים״ ? ומה נכלל תחת המושג ״טרור״ ? רק על השאלות הללו ניתן לכתוב ספר שלם . ומה עם עשרות אלפי הילדים הפלסטינים המתים ? האם הם ״נהרגו״ או ״נרצחו״ ? האם יש טעם לדון על כך ? אם הקורא מסכים לכך ש״רצח״ הוא הריגת אדם במודעות, כוונה וללא כל הצדקה – האם לא נרצחו בעזה רבים מאוד ? האם הם רק ״נהרגו״ מטילים ופגזים ? האם זה משנה וחשוב באילו מילים משתמשים ? יש להניח שהקורא לא יטען שכ- 8,000 הקורבנות הבוסנים של טבח סרברניצה ( יולי 1995 ) , ״נהרגו״ בידי הכוחות הסרביים, ולא ״נרצחו״ על ידם . אלו שאלות הצצות מעליהן כשעוברים על ערכי הלקסיקון . הערכים נכתבו מתוך רצון להאיר היבטים ותכנים המוסתרים מאחורי המילים הנקיות, ואינם זוכים לתשומת לב הראויה בישראל . זהו לקסיקון עבור ישראלים, שכתבו ישראלים . לו היו מחבריו פלסטינים, אפשר להניח שהיו כוללים ערכים כגון ״מים״ או ״קמח״ . לבטח גם הערך ״יתומים״ היה מופיע בו, מכיוון שמראשית המלחמה ועד עתה נוספו לפחות 20 אלף ילדות וילדים פלסטינים לקטגוריה הנוראית הזו . גם התוכן מאחורי מילים כגון ״מקלט״ או ״מיגונית״ שונה בכל צד של הגדר . בעוד שבצד הישראלי יש לרוב מרחבים מוגנים, ברצועת עזה אפשר בעיקר להתפלל לאלוהים . ביקשנו להפנות זרקור למעשים שמבצעים הישראלים, לא הפלסטינים .
|

|