|
|
עמוד:10
[ 10 ] א ד ם ר ז ו א ס ף ב ו נ ד י אלא כי העולם עדיין ממתין לתגובת צה״ל המבוששת לבוא . ובכל זאת חשבנו שאסור להמתין . כתבנו מתוך כעס ואימה, נוכח עמדה נפוצה בחברה הישראלית הרואה בסבל הפלסטיני דבר מבורך, או לכל הפחות מכחישה ומעלימה אותו . כתבנו כי ביקשנו להבין איך השיח משפיע על המעשים, וכיצד המעשים משפיעים על השיח . רצינו גם להראות איך הדבר משרת אינטרסים פוליטיים מוגדרים . ראשיתו של הלקסיקון בניסיון של המחברים – אחד סוציולוג, השני היסטוריון – לרכז ולמפות ביטויים ומונחים שכיחים בשיח הישראלי על המלחמה, כדי להבין את הלגיטימציה שניתנה לפשעים ולמעשים שנעשים במסגרתה . חשבנו לפרסם פמפלט קצר שיחזיק עמודים אחדים ולחלקו בהפגנות . עיניכם הרואות, הפרויקט הלך ותפח . חיפשנו מילים ״חיות״, יום-יומיות, שמשתמשים בהן באולפני הטלוויזיה ובמכולת השכונתית – ולא אלו הנהגות ונשמעות בחדרי ההרצאות באקדמיה ובאולמות בתי המשפט . מילים וסיסמאות שנשמעו ללא הרף בחודשי המלחמה, כגון ״עמלק״, ״תזיינו אותם״ או ״אין בלתי מעורבים בעזה״, נראו לנו חשובות יותר כדי להבין את המתחולל בקרביה של החברה הישראלית, מאשר מונחים כגון ״חדר מלחמה״, ״תא תקיפה״ או ״טיל בליסטי״ . נדמה לנו, למשל, שמילות השיר ״חרבו-דרבו״, שזיכה את כותביו בפרס אקו״ם לשנת 2024 , ובעיקר הפופולריות הרבה שלה זכו יוצריו – שקראו בשירם לביצוע פשעי מלחמה ב״חבורת עכברים פאקרים״ פלסטינים – מלמדות על הברוטליות ועל הדה-הומניזציה השלטת ברחוב הישראלי . זהו שיר שהנוער הישראלי מנגן ושר להנאתו . על חלק מהערכים המופיעים בלקסיקון ישנם עמודים בוויקיפדיה, ומאמרים הנוגעים אליהם זמינים במרשתת . לדוגמה, על בית חולים ״שיפא״ קיים מידע רב ( שמעט ממנו גם נמצא בוויקיפדיה ) . גם על ״שדה תימן״ נכתב רבות, ובעיקר על ידי ארגוני זכויות אדם . יש ערכים המתייחסים לאישים שפועלם לפני המלחמה הוא רב . עם זאת, בלקסיקון יש התייחסות לעמדותיהם, הכרזותיהם ומעשיהם בעיקר במהלך מלחמת עזה . אנחנו ביקשנו לזקק את הברוטליות המוסתרת
|
|