|
|
עמוד:14
הומניות עברית — ההומניזם היהודי 14 הפרוגרמה הגדולה של “ההומניות היהודית" נדרשה כבר אז להתמודד עם אתגרים גדולים ממש כשם שהיא נדרשת עד היום . אפשר למנות שלושה אתגרים גלויים וברורים, ועוד אתגר אחד שנתפס מעט כחמקמק . ומהם שלושת האתגרים הגדולים והברורים ? הדת, הלאומיות והתפוצה . אך יש עוד אתגר גדול שלקח זמן רב מאוד לנסח אותו ולהבין אותו, והוא "אידיאת האירופאיות" . היסודות הדתיים עתידים היו להתייחס בחשדנות ובביטול כלפי הרעיונות הרוחניים הללו, שכן אין האומה אומה אלא בתורותיה — או אין יהדותיותו של העם היהודי באה לידי ביטוי אלא במחויבות הדתית וההלכתית שלו . לעומת זאת, יטענו אחרים כי ההומניות היא מקור סכנה ללאומיות היהודית, ויש לכבד ולהגן בראש ובראשונה על קיומו של העם היהודי, ורק אחר כך אפשר יהיה לעסוק גם בשאלות רוחניות ומוסריות אחרות . הדיבור ההומניסטי, עלולים הם לטעון, הוא מקור לחולשה ולאובדן דרך . הציונות — צריכה להיות העמדה הלאומית הזקופה והבטוחה בעצמה . והיו כמובן שטענו כי הפרויקט היהודי-הומניסטי הוא ויתור על הזהות הלאומית הנבדלת ועל החלק שבו היהודים נדרשים ליטול בפרויקט האנושי הגדול . עמדה זו יכולה להיות אסימילציה אצילה, הרואה את גדולתם של היהודים הרואים באוניברסליות את זהותם היהודית . עמדה זו גם יכולה להיות יצירה של קבוצה דתית חדשה של יהודים הומניסטיים הנוטלים חלק בשדרת החיים המרכזית של החברה בתפוצות . ולאלו יש להוסיף את הביקורת הרביעית שהיא אולי המשמעותית ביותר בעת הזאת : ההתבוננות במקורות השיח ההומניסטי האירופאיים והנוצריים . ההומניזם שעליו אתם מדברים, כך יאמרו המבקרים המעמיקים, אינו אלא ערכים נוצרים אירופאיים שאותם מבקשים אתם להחיל עלינו . המחשבה הביקורתית הגדולה ביותר היא להציע אלטרנטיבה לשיח המתנהל בספר הזה .
|
|