|
עמוד:11
פתח דבר 11 במובן מסוים את החיבור הזה כתבתי פעמים רבות, ועדיין אני שב וכותב אותו . החיבור מלווה את המתח העמוק של המחשבה היהודית בכלל, אך גם את המתח העמוק של הזהויות השונות שבלב מחברו . חיבור זה לא יכול היה להיכתב ללא הסטודנטיות והסטודנטים שלי, שעבדו ביחד איתי בכמה מן המעבדות המשוכללות ביותר שניתן למצוא : המעבדה של השיח האנושי . אני מודה לכל אחד ואחת מהם, שהקשיבו, קראו, הקשו, חשבו, הציעו, התווכחו, ואיפשרו את הכתיבה המתמשכת . החיבור נולד מתוך הקורסים, הסמינרים, הרפרטים, ובעיקר השאלות וההרהורים . תודה מיוחדת נתונה ליורם קנצלר, ידידי הטוב, שהקדיש מזמנו והעניק מחוכמתו בנדיבות רבה כל כך, קרא, העיר, תיקן, הכריח אותי לדייק עוד קצת, כדי להעמיד את החיבור שבפניכם . אני מבקש להודות לחברים וחברות, עמיתות ועמיתים שהשיחות והשותפות עמם איפשרו את הכתיבה והיצירה הזאת : מיכל אהרוני, נמרוד אלוני, אבי אלקיים, דרור ארליך, מאיר בוזגלו, יהושבע בנטוב, מיכאל בן אדמון, מיכל בן חורין, דוד בנון, בוב גיבס, יולנדה גמפל, אלון גן, טובה גנזל, אבנר דינור, הדס חיה הלוי, ירון הראל, דניאל וייס, שאול ווכשטוק, שמואל ויגודה, לורי זולות', חיים חיון, אלון חסיד, דורית למברגר, אפרים מאיר, שלומי מועלם, ניר מיכאלי, יהודה מירסקי, רון מרגולין, יוסי משען, רוני סומק, דן סלור פוטרמן, חנה גאל סררו, שניאור עינם, יהוידע עמיר, ישראל פיבקו, הילה פלדות, מרים פלדמן קיי, יעקב קולר, תמר קטקו, קימי קפלן, סטיבן קפנס, אבינועם רוזנק, תמר רוס, קתרין שלייה . פליקס פוזן, ואנשי קרן פוזן קשרו את גורלם ביצירה העמוקה של ההתחדשות היהודית הישראלית בישראל . יצירתם לובשת צורה ופושטת צורה, מקבלת שם ונותנת שם, מוכנה ללמוד להשתנות לחשוב מחדש על כל מה שראוי ואפשר לעשותו כדי להביא לתיקון עולם, כדי להביא לחברה טובה יותר . מחויבותה של קרן פוזן להתחדשות התרבותית היהודית ראויה להילמד בבתי הספר ובבתי המדרש כמופת של פילנתרופיה מעורבת בחברה . שותפותם למעשה הישראלי והעברי מעניקה משמעות הומניסטית, וחילונית, ומסורתית, ויצירתית, וחדשנית, ומגוונת . זו הזדמנות נפלאה להודות לדניאל פוזן, ליעל נכון הראל, לנשות ולאנשי קרן פוזן על השותפות הגדולה ביצירה מתוך מחויבות להומניות העברית . באופן ספיציפי, זו חובה וכבוד לי להודות להם על התמיכה הגדולה שאיפשרה את פרסום הספר הזה .
|
|