|
|
עמוד:14
14 | מסע בארץ לא נודעת עצמי, ולכך באמת הגיע הזמן . אני יוצאת אפוא למסע להכרת עצמי, להיות אנתרופולוגית של עצמי . אין לי שום כוונה לשחזר את הביוגרפיה שלי . הרי כבר חייתי אותה, ואיש לא מעוניין בה, כולל אני . אינני מבקשת גם "לסכם" את עצמי לקראת סיום חיי, כפי שרבים בגילי נוהגים לעשות . למדתי מזמן מאלבר קאמי בספרו "האדם המורד" שהחיים אינם רומן . קשה למצוא בהם משמעות, והם תמיד נגמרים "באמצע", כשהאדם אינו גמור . מה שאני כן מתכוונת לעשות בתור אנתרופולוגית של עצמי הוא, לנסות להעלות בזיכרוני את תנאי החיים שלי בילדות ובהתבגרות, מתוך הנחה שתקופות אלו השפיעו על עיצוב אישיותי ועל דפוסי החשיבה וההתנהגות שלי בהמשך חיי . לא בכדי אני קוראת עכשיו את ספרו של פול אוסטר " 1234", שבו הוא מציג וריאציות של אותו נער, אשר נולדו לאותם הורים, הינם בעלי אותו גוף ואותו חומר גנטי . אך כתוצאה מנסיבות חיים שונות הפכו שונים בזהותם ובהתנהגותם . אני פותחת אפוא בילדות המוקדמת שלי, מלידתי ועד סוף כיתה א' .
|
|