|
|
עמוד:4
פתח דבר | 4 הפוטנציאל העצום שקיים בספרות הרבנית של יהודי מצרים כדי לשחזר היבטים היסטוריים וסוציולוגיים שלא זכו להתייחסות כלשהי עד כה . המאמר בוחן את הפולמוס מודרני, - ודולה מתוכו מידע רב ערך על ההיסטוריה של הלידה במזרח התיכון הטרום ועל השיח המרתק שנוצר בין המ יילדות לרב הנזכר בהקשר זה . מאמרו של שמואל גליק מוקדש לדמותו ופוע לו של רבי חיים שלום הכהן מעלי, בן ( , כיהן 1773 עשרה . הגם שנולד בירושלים, וגם נפטר בה ) בשנת תקל"ג, - המאה השמונה , שבה עלה לירושלים ( . ניתוח 1747 עשרה שנה ברבנות בקהיר ) וזאת עד שנת - כשמונה מעמיק של כמה מתשובותיו, המצויות בכתבי יד אוטוגרפיים בספריית הבודליאנה שבאוקספורד ובאוסף גינצבורג שבספרייה הממלכתית של רוסיה, ואשר טרם נדונו בספרות המחקר, מאפשר לשרטט את קלסתר דיוקנו התורני של חכם נשכח . מתוך התשובות הוא מצטייר כפוסק הלכה רגיש, המנסה למצוא פתרונות הלכתיים להקל על נשים וגברים בהתמודדותם עם מצוקות החיים . מאמרו של צבי זוהר, בשונה מקודמיו, אינו מתמקד ביצירה ההלכתית אלא באוסף עשרה, הרב אליהו ישראל . לשונו - דרשותיו של אחד מרבני מצרים במאה השמונה התוססת ומלאת החיים של החכם, שישב על כס הרבנות בקהילה היהודית באלכסנדריה ( , שופכת אור לא רק על דמותו הייחודית של החכם, 1784 – 1772 עשרה שנה ) - כשתים אלא גם על מצבה של הקהילה היהודית במצרים, עת החלו ניכרים סדקים בולטים במחויבותה למסורת ההלכה ובכ ניעותה לסמכותם של רבנים . הקובץ חותם במאמרו של יצחק כרם, שבמרכזו הרב נתן עמרם, מאחרוני הרבנים שפעלו במצרים בתקופת האימפריה העות'מאנית . הרב נתן עמרם שהה באלכסנדריה – 1863 ( , ובהמשך כרב ראשי ) 1835 – 1825 במשך שתי תקופות בחייו, תחילה כשד"ר ) ( . במאמר מוצגים צדדים שונים באישיותו וניכרים בו סימני השינוי בדמותו של 1870 הרב במצרים בעידן זה . הרב נדרש לנווט את דרכו לנוכח אתגרי ההשכלה והלכי הרוח שנשבה באירופה, אשר השפעתה ניכרה גם במ זרח . הרב עמרם אימץ סממנים שאפיינו "חכמים" מסורתיים בארצות האסלאם, אך גם היה קשוב לתביעות ממנו כ"רב" מודרני, הקשוב לנעשה בארצות הנצרות שבמערב . כנספח לספר מצורפות שתי רשימות של חכמים ממצרים מהתקופה בה עוסק קובץ זה . הראשונה כוללת חכמים שהותירו אחריהם יצירות כתובות, אך טרם הוקדש להם השנייה מונה חכמים ממצרים שלא ידוע דבר על הרשימה ולמשנתם מחקר של ממש .
|
|