|
|
עמוד:14
14 נוגע במה שאינו וחשיבות רבה, משום שהוא מהווה אזור פורה למפגש סוער, מעניין וכנה עם האל, ומשום שההכרה במרחבי האמונה הללו מתַקפת גם את תחושת הנוכחות והופכת את ההתבוננות בנוכחות הפשוטה של האל לאפשרית . שירתם מראה, כל אחת בדרכה, כי ניתן ליצור שיח מעמיק בדבר האל, שאינו מתכחש למועקה התאולוגית ואינו מוותר על נוכחות מול אלוהים גם כאשר נוכחות זו נראית בלתי אפשרית . בכך ממשיכים שני המשוררים שתי מגמות תאולוגיות מנוגדות : המגמה האחת, התואמת את המסורת התאולוגית החיובית ( Cataphatic theology ) , מניחה שאפשר להתקרב לאל מתוך הזדהות עמו ועם המסורת, והמגמה האחרת, התואמת את המסורת התאולוגית השלילית ( Apophatic theology ) , מניחה שההתקרבות לאל תבוא דווקא מההכרה בפער הקטגורי בין אדם לאלוהים . עמדות אלו אינן מופיעות בשירתם במנותק זו מזו . כך, גם כאשר שירתם מציגה עמדה ביקורתית כלפי האל וכלפי המסורת ואפילו עמדה ביקורתית רדיקלית השוללת את נוכחותו, היא עדיין, לעיתים באורח פרדוקסלי , מחוברת לאל ולמסורת . ולהיפך, גם כאשר שירתם מכירה בנוכחות ובקרבת האל אין היא מתכחשת לתודעת היעדר האלוהים ולשבר האמונה . הספר מחולק לחמישה פרקים . בפרק הראשון מופיעה סקירה של מסורות התאולוגיה השלילית והתאולוגיה השלילית הרדיקלית במסורת הפילוסופית ובמסורות המוסלמית, הנוצרית והיהודית . עמידה על המאפיינים הרליגיוזיים והמיסטיים של התאולוגיה השלילית והתאולוגיה השלילית הרדיקלית במסורות אלו, ותיאור ההתפתחות של שיח התאולוגיה השלילית במסורת היהודית בשני ערוציו : כהפשטה מונותאיסטית וכתאולוגיית הסתר הפנים, תהווה תשתית פילוסופית-תאולוגית לקריאה ולפירוש של העמדות התאולוגיות בשירת רבקה מרים ויונדב קפלון ; אלו עמדות המערערות על הדיכוטומיה שבין דתיות לחילוניות ובין אמונה לכפירה ומאתגרות את גבולות השיח התאולוגי המסורתי . בחלקו הראשון של הפרק ייסקרו מקורות השיח התאולוגי השלילי ( האפופטי ) בפילוסופיה ובתאולוגיה הנוצרית . סקירה זו מלמדת שכבר בראשיתה שימשה התאולוגיה השלילית ככלי לפרש את הטקסט הקנוני בזמנים של מועקה תאולוגית וכאמצעי לגשר בין המציאות הריאלית להבטחה הדתית . תודעת המאמין העורג לאל הבלתי מושג מאפשרת לו לראות באתגרים התאולוגיים שמזמנים חיי הנפש האישיים ומזמן העימות בין ההבטחה התאולוגית לריאליזם ההיסטורי, הזדמנויות להתקרב לאל ולא להתרחק ממנו . סקירה זו מסתיימת בניסוחיה הפרדוקסליים של המחשבה התאולוגית הנוצרית הרדיקלית במשנתו של התאולוג הנוצרי תומאס אלטיזר וממשיכיו, הרואה בתודעת "מות" האל ובתודעת אי-ממשותו הקטגורית דרך להתקרב אליו .
|
|