|
|
עמוד:13
13 חכמה לשלמה כאמור, ייעודה של אסופה זו הוא השקה מחודשת של הקריאה הציבורית בכתביו של דשן . אנו שואפים לא רק לעורר את העניין בטקסטים החשובים האלה כמקור לעיון, אלא גם לאתר בהם נקודות חדשות ורלוונטיות לדיון על העבר וההווה של ישראל . תוצאה אפשרית נוספת של מהלך זה עשויה להיות גם איתור נקודות לביקורת על הטקסטים האלה, אשר חורגות מהביקורות שכבר הושמעו בעבר . אפיק חדש לדיון ביקורתי עשוי להתמקד בציר חילונים-דתיים ולא רק בציר מזרחים-אשכנזים . כתיבתו של דשן על האופן שבו חילונים מציינים ומקיימים מועדים מקודשים ביהדות כגון חג הפסח ויום הכיפורים היא ציר חשוב במחקריו . כתיבה זו השפיעה, בין היתר, על הכתיבה העכשווית על יהודים- חילונים, ובמיוחד על תצורות של רליגיוזיות יהודית ופרקטיקות של התחדשות רוחנית אצלם ( ורצברגר וקפלן 2019 ) . ציר זה, המזוהה כיום עם פוסט-חילוניות, עדיין לא זכה להתייחסויות ביקורתיות מספקות . כיוון אחד של דיון יכול להתייחס להטיה אפשרית של דשן בבואו לדון ביהודים חילונים - לראיית החילוניות כמשמעותית רק כאשר היא יוצרת תחליפים ופרשנויות משלה לפולחן האורתודוקסי . ייתכן שדשן המעיט בערכה של חילוניות מסוג אחר, כזו שמתבססת על אוטונומיה מוסרית של האדם, מתייחסת לעולם מזווית ארצית ורציונלית ומציעה עולם תרבותי בעל התייחסויות ורגישויות תרבותיות משלו ( 2001 Asad ) . קיצורו של דבר, אסופה זו אינה פרויקט הנצחה וסיכום, אלא מבקשת להתניע מחדש את העיון בתוצרים שהותיר דשן . אלו הם טקסטים חיים, ואנו מבקשים למקם אותם מחדש בדיון האינטלקטואלי על החברה הישראלית . שלמה דשן היה חוקר ואינטלקטואל שהתיך את עולם הלמדנות היהודית עם המסורת האקדמית האנגלית . הוא יצק יסודות שעליהם נשענים חוקרים בולטים ועכשוויים של החברה הישראלית, העוסקים בשאלות של דתיות, אתניות ולאומיות . גם בעוד שנים רבות ייזכר כאחד האנתרופולוגים המרכזיים שפעלו כאן .
|
|