|
עמוד:14
14 יונה שפר חייליה . במרכז הרומן ניצב אבראהים חַמְדִי, סטודנט למשפטים הפועל נגד האנגלים ועושי דברם, ואגב כך מכניס את משפחתו של עמיתו ללימודים מֻחְיִי זאהִר למעגל העימות עם השלטונות . פעולתו האחרונה של אבראהים, שבה הוא מוצא את מותו, היא מקור השראה למהפכה . הרומן מדגיש את תחושת הסולידריות של המצרים במאבקם נגד הנוכחות האנגלית ובמשתמע נגד המשטר המלוכני . הדבר מתבטא בכך שמשפחתו של מֻחְיִי מאמצת את אבראהים להיות לה לבן כדי להראות שכל המתנגדים לאנגלים הם כביכול משפחה אחת גדולה . מוטיב אחר שבולט ברומן הוא הניגוד שבין דור הבנים הצעיר והמרדני לדור ההורים המבוגר והשקול . פתחי ע'אנִם ( 1924 – 1999 ) הסיפור של "תּוּ" ( חִכַּאיַת תּוּ ) רומן זה פורסם בהמשכים בשנת 1974 בכתב העת רוז אליוסף , ויצא לאור כספר בשנת 1987 . לדעת חאפז ( 2002 ) , זהו אחד הרומנים החשובים ביותר בתת – הסוגה של "ספרות בתי – סוהר" . "תוּ" הוא הכינוי שנותן המספר לבנו של פעיל קומוניסטי שנרצח בידי אנשי משטרה מיד עם הגיעו לכלא . האחראים לרצח הם לִוַאא' ( ניצב ) זֻהְדִי, מפקד בית הסוהר, וקצין משטרה ששמו שַוְכַּת . כחמש – עשרה שנה לאחר הרצח מצטלבות דרכיהם של "תוּ" וזֻהְדִי, וזֻהְדִי מאמץ 4 אותו לבן . שם אביו של "תוּ" לא נמסר, אך מתוך מקורות חוץ – ספרותיים, כולל עדותו של ע'אנם עצמו, דמותו מבוססת על שֻהְדי עַטִיַּה 4 . באשר לשמו של הרומן, אם קוראים את הכותרת בנשימה אחת בלהג המצרי ( חִכַּאיְתוּ ) , אפשר להבינה כ"הסיפור שלו" או "העניין שלו" . ייתכן שהכינוי ניתן לו מכיוון שהסובבים אותו תוהים לגבי אורחו ורבעו . המספר עצמו שואל פעם את זֻהְדִי : "מה הסיפור של 'תוּ', אדון זֻהְדִי ? " ( ע'אנם 1987 : 16 ) .
|
|