|
|
עמוד:5
הספר הזה מוקדש באהבה לאשתי, אורנה גבע-אלמגור, שהייתה שותפה נאמנה בעריכה ובהארותיה המועילות, וכן למשפחתי הענפה והמורכבת . הספר מוקדש גם לכל מטופליי, שאותם אני מאוד אוהב ושמהם למדתי איך לטפל, ולכל מדריכיי לאורך השנים, שגילו פתיחות וסבלנות רבה לתהליך הלמידה המורכב שעברתי . תודה לד"ר אורן גור על הערותיו הנבונות והתורמות . לבסוף, אני רוצה להודות בחום רב ובאהבה למטופלת האנונימית שפתחה את ליבה בספר .
|
|