|
|
עמוד:12
בשנה הראשונה לקיומו פעל "המשרד לעבודות ציבוריות" כקבלן לסלילת כבישים ומסילות עבור שלטון המנדט הבריטי, אולם עם התמעטות העבודות הממשלתיות והציבוריות עבר המשרד להתמקד בעבודות בניין . בתקופת פעילותו שארכה כשנתיים הוא נתן משקל עיקרי לקליטה מרבית של עולים ומובטלים וביסוסם בעבודה; להבטחת תנאי תעסוקה ושכר נאותים למועסקיו; ולהקניית מקצוע לעובדיו בתחומי עיסוקם . דבקותו זו במימוש בכל מחיר של יעדים לאומיים וחברתיים הביאה את "המשרדי' פעמים רבות לקבל עבודות במחירי הפסד ולהשקיע באמצעי עזר חרושתיים שנשאו גם הם הפסדים ובלבד שיובטחו עבודה ותעסוקה לעולים ומובטלים . מדיניות כלכלית אקטיביסטית זו איפשרה "למשרד" לממש את התפקידים החשובים שייעדה לו ההסתדרות ולשמש בסיס קליטה לאלפים מאנשי העלייה השלישית . אולם מאחר שמדיניות של זהירות, יעילות, רווח זו לא הביאה בחשבון קריטריונים כלכליים ומשקיים היא גרמה "למשרד" לשקוע בגירעונות כבדים והייתה מהגורמים וכדאיות העיקריים שהביאו לקריסתו והפסקת פעולתו . קריסת "המשרד לעבודות ציבוריות ובניין" בתחילת 1924 הותירה את ההסתדרות ללא מכשיר הביצוע העיקרי שלה בתחומי העשייה הלאומית באזורים העירוניים . לתהליך הקריסה נלווה גם משבר כלכלי עמוק וממושך שפקד את היישוב היהודי בארץ . ביטוייו העיקריים והחריפים של משבר זה היו ירידה ניכרת בהשקעות בבנייה, עלייה ניכרת בממדי האבטלה וירידה גדולה מהארץ . האבטלה הגואה והירידה מן הארץ יצרו חשש לפיחות במעמדה של ההסתדרות ובהשפעתה על מפעל הבניין הלאומי, ונוצר צורך למצוא חלופה ארגונית וביצועית ל"משרד" אשר תחזיר להסתדרות את מעמדה המרכזי באספקת עבודה לעולים ומובטלים בערים . על רקע זה הוחלט כבר בוועידה השנייה של ההסתדרות ) בינואר 1923 ( על הקמת זרוע ביצועית חלופית ל"משרד לעבודות ציבוריות ובניין" שתיקרא חברת "סולל בונה" . עם הקמתה קיבלה "סולל בונה" מ"המשרד" את כלל תשתיותיו, ובכלל זה את כלי הביצוע ואמצעי העזר התעשייתיים שהיו בחזקתו; את קבוצות העבודה שלו על מנהליהן, את המנגנונים המנהליים והפקידותיים שאיישו את סניפיו המחוזיים ואת הנהלתו המרכזית . בשלוש השנים הראשונות לפעולתה הצליחה "סולל בונה" למלא חלק ניכר מהמטרות שהוצבו לה ולבסס עצמה כגורם מרכזי ומשפיע במשק הבנייה היהודי בארץ אם כי פחות בתחום העבודות הציבוריות ועבודות התשתית 12
|
|