|
עמוד:10
הדיון בין סירקין וקפלנסקי והשיחות עם וילקנסקי ואטינגר, בימי הוועידה הלונדונית, נערכו בעת שוועידה זו דנה והחליטה על פעולת ועדהצירים ובעיות ההתיישבות בארץישראל, שעליהם נרמז במכתב הנ"'ל "רוצים לבקר את היישוב הקבוצתי, בשם הטענה, כי לבניין הארץ נחוץ הון פרטי, העומד ומחכה, כביכול, לארץישראל . '' בשיחות סירקיןקפלנסקי בלונדון החלה להתגבש ביניהם אחדותדעות בשאלות העבודה הארץישראלית . העיקרון בדבר '"שוב קואופרטיבי המוני' הינו מניסוחיו של סירקין, ונידון במשלחת וסוכם על ידה . שניהם הרצו במועצת שטוקהולם על נושא זה ועל תפקידיה של המשלחת ) ועל כך להלן ( . מה הייתה עמדתה של אחדותהעבודה לגבי רעיון 'המשלחת הפועלית' וצאתה הקרוב לארץישראל ? המאבק על ההצטרפות לוועדהצירים נגמר, והרעיון בדבר המשלחת נודע בארץ ממכתבי משרד הברית וממכתבו הנ"ל של סירקין . נראה, שהמשלחת שתהיה 'בתסמך ובעלת כוח הוכחה', לא נשאה הן כלכך לפחות לא בעיני ברל כצנלסון, עורכו של ה'קונטרס' באותם הימים . נראה, שהוא לא קיבל כפשוטן את התכניות המרומזות של סירקיןקפלנסקי, ואולי אף לא את הסיוע המוזכר של וילקנסקי ) איש הפועל הצעיר ( ושל אטינגר . הסתפקותו של ה'קונטרס' בפרסום המכתב בלבד, ללא תגובה והתייחסות, הוסבר בהסתייגות אחדיט ממייסדיה מהברית העולמית של פועלי ציון, עליה סיפר ברל בשובו ממועצת שטוקהולם : "וחולשת הברית גדולה, זהו אסונה והיא רוצה להחזיק את כולם ] שמאל וימין [ בתוכה וזה עולה לה במחיר רב . '' 14 באחדותהעבודה חששו להצלחתה של ועדה חדפעמית וראשונה זו, היוצאת לפעולתה כאשר בברית נאבק השמאל בימין, ומשרד הברית נאבק על שלמות הברית ושלמות המפלגות . " ייתכן, שחשש זה גבר כאשר נודע שקפלנסקי וחזנוביץ לא יוכלו להימנות עם חברי המשלחת ) מטעמים שעוד יפורטו ( . ועם זאת, בעוד נשמרת הסתייגות מאופקת מן המשלחת זכה נ' סירקין להערכה עמוקה, כדברי ב' כצנלסון במסתו משנת תרע"ח : ''ביטויים וחיפושים ערירים בדרך ] על התוכן האנושי המלא של השאיפה הציונית בהתגשמותה [ זו נתגלו בציונות מראשית היוצרה, נתגלו ודעכו . זכור לטוב אדם אחד אשר אשו לא כבתה . אדם ער, בעל הרגשה לאומית כבירה וחושים עמוקים לעתיד, אשר נשאר נאמן לחיפושים ולתעיות הללו מן הימים הראשונים ועד היום נחמן סירקין . ''" ההסתייגות, שאכן הייתה, לעצם ראיון המשלחת, עשויה להסביר את שתיקתו של ה'קונטרס', עד יום בוא חבריה לארץ, בינואר 1920 . עד אז קיבלו בלומנפלד, בןצבי ובךגוריון, את רעיון המשלחת והאיצו את בואה לארץ . במיוחד התמיד בתביעה לקבלה אפרים בלומנפלד, שכיהן אז כמנהל משרדהעבודה " וקפא''י . 18 הוא הכיר מקרוב את המצוקה של הקבוצות והקואופרטיבים, הנעזריס על ידי קפא''י, והניח, שעבודת המשלחת עשויה להניע מפעלים חדשים ולסייע לקיימים . הוא כתנ : 'מתי תבוא הועדה הפוע''צית לא"י ? היא צריכה מהר לבוא . טלגרפנו וכתבנו לכם, שאיננו מסכימים בשום אופן לועידת ] מועצה [ פוע"צ בשטוקהולם < ב 1919 . 7 . 10 > . לא יהיה לה שומ ערך, אם מקודם לא תבוא לא''י ועדה פוע''צ וכוונתי שהמועצה העתידה תדון ותחליט ברוח סיכומי הוועדה העתידה . ''" המצב בברית העולמית החמיר . ההתכנסות, להבהרת העמדות השונות במפלגות, חייבה הקדמת המועצה . אף בלומנפלד שחרד לשלמות הברית, קיבל בעניין זה את דעת החברים במשרד הברית, והודיע להם ) באותו מכתב ( שנציגי אחדותהעבודה יוצאים למועצה .
|
|