|
|
עמוד:11
בןצבי היה גם הוא בין המצפים למשלחת, ובהיותו עדיין חייל בגדוד העברי השתתף רק בחלק מדיוניה . על המשלחת אמר, בישיבת הסיום שלה : 'צפינו למשלחת חברינו אנו . . . ולראשונה הנה הינם בזה שליחי המפלגות לשם מיזוגם והגשמת שאיפתם . " ובךגוריון, אף הוא אז חייל בגדוד, כתב לרחל ינאית, בהיוודע דבר המשלחת : " . . . צריך גם לזרז את חברינו בחוץלארץ שימהרו לשלוח הנה ועדה מעורבת מבאיכוה ארצות שונות, לכל הפחות אמריקה ואנגליה ופולין, אם אפשר . בכוחותינו ובאמצעינו לא נעשה גדולות, ואם לא נעשה עכשיו גדולות לא נעשה כלום . בחוץלארץ לא ידוע המצב, ואין יודעים מה לעשות . . . . יותר מדי נמשכנו אחרי חוסר הפעולה של ועדהצירים . בהתלוננות בלבד לא נוכל להסתפק . עלינו לעשות בכוחות עצמנו מה שאפשר, ולדעתי אנו יכולים לעשות דברמה . . . . הנודעו כבר איזו דברים מסוימים בדבר הועדה ההולכת ובאה ? 20 בשטוקהולם, בניויורק ובארץישראל, התגבש רעיון המשלחת . אך הסמכות וההרכב, התפקידים ושיטות הפעולה של משלחת זו היו מותנים במצבה של הברית העולמית, במחצית השנייה של שנת ,1919 ובהחלטות מועצתה, שהתכנסה בשטוקהולם . ג . הברית העולמית "הברית העולמית הסוציאליסטית של הפועלים היהודים פועליציון ביידיש : "אלוועלטליכער יידישער סאציאליסטישער ארבייטער פערבאנד פועליציוך נוסדה בוועידה העולמית הראשונה של מפלגות פועליציון שנערכה בהאג באוגוסט r 190 . הוועידה העולמית השנייה נערכה בקראקוב, בדצמבר ,1909 השלישית בווינה, באוגוסט 1911 והרביעית בקראקוב, באוגוסט 1913 . את הברית ניהל משרד הברית ביידיש : פערבאנדסביורא שנבחר בוועידות העולמיות, לעתים הוא מכונה בפרוטוקולים גם בשם 'ועד הברית' . בשנות מלחמתהעולם הראשונה שמר משרד הברית, במאמצים רבים, על קשרים עם המפלגות הארציות . המשרד פעל בהאג עד מאי 1917 וממאי העתיק את מקום מושבו לשטוקהולם . פעלו בה בנפרד ובמצורף שלמה קפלנסקי, ליאון חזנוביץ' וברל לוקר . בין היתר פרסם המשרד עלון מידע והסברה ביידיש ובגרמנית "יידישע ארבייטער קאראספאנדענץ" ) ''יאק" ( , שניזום, טופח ונערך עלידי ליאון חזנוביץ' . בשנים שלאחר המלחמה הופיע ה"יאק'' גם בצרפתית, גרמנית ועוד . החברים במשרד ייצגו את הברית בפני מוסדות ההסתדרות הציונית, האינטרנאציונל הסוציאליסטי והנהגות המפלגות היהודיות והסוציאליסטיות . למשרד האינטרנאציונל הסוציאליסטי הביןלאומי הגיש משרד הברית בשנת 1915 תזכיר על מצבם של היהודים בתפוצות ובארץישראל, בו העלה את התביעות הלאומיות והציוניות לקראת ועידת השלום הצפויה . תזכיר זה, הוכן עלידי ש' קפלנסקי וידוע גם בשם 'הספר האדום' בשל עטיפתו האדומה . 21 על ספר זה כתב זלמן שזר שהיה "לכרטיסהכניסה של הציונות לתוך עולם ההכרה של הסוציאליזם, ומעין 'תשובת המשקל' לתהליך הכניסה של היצור יודענפראגה', אשר בו החל בשעה אומללה שישים שנה לפני כן קארל מרכס" . 22 נוכח התהפוכות והתלאות של שנות המלחמה והמהפכה, ולקראת התמורות הצפויות לאחריהן, ניסו החברים במשרד הברית לגבש גם התייחסות אידיאולוגית, עקתנית ומדינית, כאחת בעניינים הבץלאומיים והסוציאליסטיים, בבעיות היישובים היהודיים בגולה ובארץישראל ובתפקודה של התנועה הציונית במציאות המדינית הביןלאומית החדשה .
|
|