|
עמוד:5
ספרי זה מוקדש לזכרם של הורי, משה ושמחה מרדכי ז"ל . אבי, משה "מוסא", היה מורי ורבי, אדם של ערכים, מוסר ומופת של חיים . הוא היה לי לסמל בכל מערכות חיי . אמי, שמחה, אמא שגידלה אותי ואת ששת אחי ואחיותי, חינכה לקבלת אחריות . כל חייה הייתה אמא דואגת ומדרבנת לעמול ולהגיע להישגים . הספר מוקדש לילדי אהובי : בתי שגית וגיל קישינובסקי ונכדי עומר, רוני ושחר . לבני עופר ומיטל מרדכי ונכדי יואב, רני והילי . ולבני הצעיר יובל מרדכי שעתה סיים את שרותו בצה"ל ומתחיל את לימודיו האקדמיים . ספר זה מוקדש גם למפקדי ופקודי שהלכנו יחדיו למערכות לחימה רבות . הם נפלו ולא שבו . הם חסרים למשפחותיהם וחסרים לי עד מאד . הם היו לי לדוגמה ומופת של לחימה והקרבה . אני מחזק את חברי הפצועים והנכים להמשיך לשאת את כאבם בכבוד ובגאווה .
|
|