פתח דבר

עמוד:8

פתח דבר 8 חסדאי קרשקש בירושלים, בשכונת הר חומה . בכך תוקנה במעט העוולה לפילוסוף הנשכח שלנו על כך שמעולם לא הונצח שמו ברחוב בבירת ישראל . יש לזכור שמקומו הראוי של רחוב על שמו של קרשקש הוא במרכז העיר, שם מונצחים שמותיהם של גדולי ההוגים, המשוררים, הפוסקים והמנהיגים שעמדו לעם ישראל בימי הביניים, מחסדאי אבן שפרוט ( 915 – 975 ) ושמואל הנגיד ( 993 – 1056 ) ועד ליצחק אברבנאל ( 1437 – 1508 ) . טקס חנוכת שם הרחוב התקיים במוצאי הכנס, ובין הנואמים נשא דברים פרופ' יום טוב עסיס, מחוקריו החשובים של קרשקש, שלצערנו לא נמצא עוד עמנו בחיים . יהי זכרו ברוך . אנו מודים לחברי ועדת השמות בעירייה דאז ובראשם לגב' יעל ענתבי, שגם כיבדה את הטקס בהשתתפותה, על כך שבעקבות פנייתנו ניאותו להנציח את שמו של קרשקש על רחוב ונרתמו לזרז את תהליך האישור כדי שהטקס והכנס יוכלו להתקיים בסמיכות זמנים . עשרים וחמש ההרצאות שנפרסו על פני ימי הכנס ונישאו על ידי מיטב חוקרי הפילוסופיה וההיסטוריה היהודית בארץ ובעולם שיקפו את פירות המחקר העדכני על אודות ר' חסדאי קרשקש ותקופתו, וציירו את דמותו במגוון היבטים : מהמישור הביוגרפי וההיסטורי דרך פועלו ההלכתי והפילוסופי ועד להשפעתו על דורות מאוחרים . אף שלא כל ההרצאות של הכנס צמחו לכדי מאמרים, יש בקובץ זה כדי לתת ביטוי להלכי הרוח המרכזיים שעלו מתוך הכנס . * ההקדמה לקובץ, שכתבה זאב הרוי, בוחנת את דמותו של ר' חסדאי קרשקש מפרספקטיבה של 600 שנה ומתחקה אחר העניין שעוררה הגותו במהלך הדורות, מימי הביניים ועד למחקר המודרני . בתוך כך היא עוסקת בשאלת הרלוונטיות של משנתו לסוגיות המעסיקות את האדם והחברה כיום . שערו הראשון של הספר הוא המשך ישיר של ההקדמה ודן בקרשקש ובמפעלו בראי ההיסטוריה . ראשון המאמרים בקובץ הוא של אסונסיון בְּלַסְקוֹ מרטינס, חוקרת באוניברסיטת סרגוסה בספרד, המביא פרטים ביוגרפיים מרתקים על ר' חסדאי קרשקש, העולים מתעודות שנשמרו בארכיון המקומי של סרגוסה . ר' חסדאי קרשקש חי בזמן הפרעות הקשות של שנת קנ"א ( 1391 ) , שבהן נרצחו בספרד על קידוש השם אלפי יהודים, כולל בנו יחידו, וכמאה וחמישים אלף נאנסו להתנצר . הפרעות סימנו את ירידת קרנה של יהדות ספרד ותחילת תקופתה האחרונה, שהסתיימה כמאה שנים לאחר מכן בגירוש היהודים בשנת 1492 . בתקופה שלאחר הפרעות נרתם קרשקש, מנהיג היהודים בכתר אראגון, בעזרת המלך והמלכה לשיקום הקהילות היהודיות . נבירתה של אסונסיון בארכיונים אפשרה לה לבדוק פרטים טכניים על קרשקש כגון הכתיב של שמו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא