מבוא

עמוד:13

13 ספת התרבות הכוחות האלה, ובמצבים בריאים הם אפילו מפרים זה את זה, לשם יצירה . אך במצבים פתולוגיים, כמו זה שמציג קאלווינו בפנינו, דחף המוות שולט בדחף החיים ורותם את האנרגיה שלו לצרכים של שליטה והרס . כך מתחילים מעגלי קסמים של תוקפנות והרסנות . האיום רב, משום שהמובחנות במצב זה של מיזוג היא קטנה, וההרסנות פושה בכול . מאמרה של שלומית ידלין-גדות, "האנטומיה של הסובייקט הפסיכואנליטי", מצטרף למסורת המדגישה שפרשנות פסיכואנליטית אינה יכולה להיות מוגבלת לדינמיקה הנפשית, אלא חייבת להתרחש בהקשר של הפונקציות המרובות של הגוף - כאורגניזם, כגילום גופני של סובייקט ייחודי וכחומר הנתון להשפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות . דרך הישענות על מתווה ההתפתחות הלאקאניאני ומושגיו, היא מציגה במאמר מסגרת קונספטואלית שיש בה כדי להכיל את הפרספקטיבות השונות על גופו של הסובייקט . בחלק האחרון של המאמר היא מנתחת דמויות בספרו של פרנזן חירות באופן שמאיר את קשרי הגומלין המורכבים בין ממדיו השונים של הגוף ואת הקשר שלהם לתהליכי שינוי בפרט . הספר עוקב אחר חייה של משפחת ברגלנד : וולטר ופטי, חברם הקרוב ריצ'רד, וילדיהם ג'ואי וג'סיקה . דמויות אלו מוגדרות במונחי זהותם ותפקידיהם הסימבוליים ( הורה, פוליטיקאי, פעיל בתנועה חברתית ) , התקשרויותיהם הדמיוניות ( יחסי התאהבות, יריבות, אהבה וקנאה ) והיתקלויותיהם עם הממשי ( טראומה, פציעה, מוות, מיניות פולימורפית ) . גדות מתארת את ההתפתחות והטרנספורמציה הדרמטית של הדמויות דרך הדגמה של תפקיד הגוף הממשי בערעור זהות סימבולית ודמיונית ובחינת האופן שבו הספר חוקר את גבולות הייצוג והמסמן . ניתוחה של גדות מכוון להציג מארג משולב של תובנות פסיכואנליטיות ופילוסופיות- חברתיות בהבנת תהליכי סובייקטיפיקציה ושינוי, ולאפשר הערכה מחודשת של סימפטומטיקה פסיכואנליטית לאורו . דנה אמיר, במאמרה "'יחד עם זה שהיה דמיוני - היה זה עולם

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר