|
|
עמוד:10
10 ענר גוברין 2 מציינת ש"קריאת ספרות מערבת מנגנונים נפשיים מורכבים רוט ובחלקם הגדול בלתי מודעים ובלתי נגישים ל'אני' בחיי היום יום . לא מקרי הוא שחוקרים בתחום הפסיכואנליזה ניסו וממשיכים לנסות לבאר את תפקידו של הקורא במימוש הספרות ואת תפקידה של הספרות עבור הקורא" . למעשה, התוצרים האמנותיים והחברתיים התגלו כקרקע נוחה למדי להדגים ואף להוכיח את התובנות העמוקות של הפסיכואנליזה הרבה יותר מהשיטות המדעיות המקובלות, שהיה קשה להתאימן לתובנות הפסיכואנליטיות . לדוגמה, רוט מציינת כי פרויד "נרעש מן הדייקנות שבה לוכדת הספרות את המהלכים המורכבים והנפתלים של הנפש יותר מכול, ולכן הוא שש להדגים את רשמיו הפסיכואנליטיים דרכה" . ופרויד כותב : "תיאורו של המשורר או מוצא השיגיון, האם עומד הוא במבחן המדע ? על כך חייבים אנו להשיב את התשובה שאולי אינה צפויה, כי לאמיתו של דבר ולמרבה הצער, המצב הפוך הוא : המדע הוא שאינו עומד במבחנו של המשורר . לגבי המדע פעור עוד חלל ריק [ . . . ] המשורר מילא את 3 הפער הזה . עדיין אין המדע תופס את משמעות ההדחקה" . אם כן, קשרי הגומלין בין הפסיכואנליזה ל"עולם" מתקיימים כל הזמן בשתי רמות המנהלות ביניהן קשרי גומלין : ראשית, העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאמנותיים, מגלם ברמות עומק נסתרות רעיונות פסיכואנליטיים, מהווה הוכחה להן ואף עשוי להרחיב ולפתח אותן . שנית, רמות העומק הנסתרות שנחשפות משנות את משמעות תוצרי העולם . כך הפסיכואנליזה הופכת לפרדיגמת-על, שמסוגלת לחשוף את הדינמיקה הנסתרת 2 . מירב רוט, מה קורה לקורא ? : התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות , סדרת פסיכואנליזה, פרשנות ותרבות, ירושלים : כרמל, ,2017 עמ' 30 . 3 . זיגמונד פרויד, "השיגיונות והחלומות בסיפור 'גרדיווה' של ינסן", בתוך : מעשה היצירה בראי הפסיכואנליזה , תל אביב : דביר, ,1997 עמ' 33 .
|
|