|
|
עמוד:9
9 ספת התרבות פילוסופי-חברתי . הן ניזונות ללא הרף מהעולם הסובב אותן . ולראיה, כשהפילוסופיה השלטת בעולם הייתה פוזיטיביסטית, לבשה על עצמה הפסיכואנליזה אצטלה פוזיטיביסטית, וכשהפילוסופיה השולטת הפכה לפוסטמודרנית, חשפה גם הפסיכואנליזה את הנחותיה האנטי-מהותניות, את הדגשיה על פרטיקולריות, שפה וחירות, אולי אף את מחויבויותיה החברתיות . היחס למגדר משקף היטב את השתנותה של הפסיכואנליזה כפועל יוצא של שינויים חברתיים . החלוקה הנוקשה לתפקידי "גבר" ו"אישה", שאיפיינה את סוף המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה- ,20 חילחלה גם לתיאוריות הפסיכואנליטיות שתפסו אימהות- אבות, נשים-גברים, סטרייטים-הומוסקסואלים באופן מקוטב ונוקשה . כל סטייה מתבנית צרה זו נחשבה פתולוגית ויוחסה לארגון אישיות בעייתי . כשהחברה המערבית הפכה לפתוחה יותר וגבולות התפקידים בין המינים היטשטשו מיהרה החשיבה הפסיכואנליטית לאמץ שינוי זה, לאוורר את תפיסת הדו-מיניות שהייתה נר לרגליו של פרויד, והצמיחה תיאוריות מגדריות חדשות שתואמות לתפיסה החדשה הליברלית העומדות בראש החזית של החשיבה הביקורתית כנגד תפיסות מגדר שמרניות . אך הפסיכואנליזה לא רק מושפעת וניזונה מהעולם הסובב אותה, תובנותיה מיועדות גם לתת לו משמעות חדשה . כך עשה פרויד כשניסה להסביר יצירות אמנות, תופעות פוליטיות וחברתיות, או מיתוסים היסטוריים . מאז פרויד, ביקורות התרבות והאמנות - על כל תוצריהן הרבים - מקבלות כמובן מאליו את הפרשנות הפסיכואנליטית . הפער בין התוכן הגלוי לתוכן הסמוי, בין הידע לאמת, התברר כאמצעי חקירה ראשון במעלה . הרעיון שמה שידוע אינו בהכרח אמיתי, ומה שאמיתי אינו בהכרח ידוע, נמצא רלוונטי לחקר הספרות, החברה והפילוסופיה . לדוגמה,
|
|