|
|
עמוד:10
עליון על כל הגויים 10 ואתה עומד ביחס מיוחד אליו" עשויה מן הסתם לאפיין ציבורים דתיים בעלי תודעת שליחות . עם זאת מתעוררת השאלה : האם ניתן לטעון גם את הטענה שבהיפוך ? לשון אחר : גם אם מן הצירוף "עם נעלה" לא משתמע בהכרח "עם נבחר", האם מכלל "עם נבחר" אינך שומע "עם עליון" ? שכן גם אם לאור ההיסטוריה, לא כל ציבור שהציג את עצמו כ"עליון" עשה זאת משום שראה את עצמו כ"נבחר" על ידי האל, הרי עדיין לא נשלל מכך כי מי שטען להיותו נבחר ראה בכך מעלה יתרה על כל האחרים . אחד ההוגים היהודים המרכזיים של המאה העשרים, אברהם יהושע השל ( ורשה 1907 — ניו יורק 1972 ) , הבחין בין טענת ה"נבחרות" ובין תחושת ה"עליונות", וקבע תוך שימוש בניסוח אפולוגטי : אין אנו אומרים שאנו "עַם נעלֶה" . "עם נִבחר" פירושו : עַם שהאלוהים פנה אליו ובחר בו . משמעות המונח היא בזיקת אמת לאלוהים, ולא ביחס לעמים אחרים ; פירושה יחס בין עם 2 ישראל לאלוהים, ולא תכונה של בני ישראל . האפיונים השונים של "נבחר" ו"נעלה" מציינים אפוא את יחסו של העם כלפי מושאים שונים : "עם נעלה" הוא בעל "תכונה" של דירוג "ביחס לעמים אחרים", ואילו "עם נבחר" הוא מי "שהאלוהים פנה אליו ובחר בו" . היהודים, לדבריו, אינם מייחסים לעצמם את התכונה הראשונה . יושם אל לב : השל היהודי לא צירף, לפחות בהקשר זה, את היותה של הבחירה דווקא "למטרות מיוחדות", קרי : טענת שליחות האופיינית לנצרות, כפי שניסח סמית, והסתפק בקיומה כשלעצמה "בזיקת אמת לאלוהים" . עם זאת, בין כך ובין כך, נראה כי המקרא עצמו לא נמנע מלכרוך את רעיון בחירת עם ישראל עם הקביעה של עליונותו על שאר העמים : אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּהַיּוֹם, לִהְיוֹת לְךָלֵאלֹהִים [ . . . ] וַה' הֶאֱמִירְךָהַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה [ . . . ] וּלְתִתְּךָעֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת ; וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר ( דברים כו יז - יט ) . 2 אברהם יהושע השל, אלוהים מבקש את האדם , בתרגום עזן מאיר-לוי, ירושלים תשס"ג, עמ' 334 .
|
|