|
|
עמוד:8
8 כי בענן אראה — אגדה והלכה במסכת יומא בתלמוד הבבלי בספר מופיעים כמה יסודות לבחינת הזיקות וההשפעות השונות בין האגדה להלכה בסוגיות הבבלי . לאורך פרקי הספר הודגם כיצד משתנה קריאת האגדה כשהיא נקראת בתוך ההקשר הרחב שלה בסוגיה, לעומת קריאתה כשהיא עומדת בפני עצמה במנותק מההקשר התלמודי . ממילא מובן כי שיבוצן של אגדות בתוך סוגיות התלמוד על ידי החכמים שיצרו, סידרו וערכו אותו איננו מעשה טכני, אלא הוא גורם להתעצבותה מחדש של האגדה שמקבלת פנים חדשות . בסוגיות רבות רואים גם כי הזיקה בין האגדה לסוגיה פועלת גם בכיוון השני : קריאת האגדה בתוך הקשרה, כחלק מהמכלול של הסוגיה, תורמת תרומה חשובה גם לחלקים אחרים של הסוגיה . מהסוגיות שמופיעות בספר 'פנים אל פנים', וסוגיות נוספות 2 עולה ומתגבשת תמונה רחבה שעסקו בהן אחרים באופן דומה, לגבי לימוד התלמוד : קריאת הסוגיה כמכלול, על חלקיה ההלכתיים והאגדיים, ועמידה על היחסים ביניהם, היא חלק חשוב מלימוד סוגיה ופרשנותה . מטרה אחת של הקריאות שמופיעות בפרקי הספר הנוכחי היא, אפוא, להאיר באופן חדש כל אחת מהסוגיות שנידונות בהם . תקוותי היא גם שההתבוננויות בספר הזה באופן שילוב האגדה בסוגיות תצטרף לאלה שב'פנים אל פנים', ובספרים ומאמרים אחרים, וכך תתרחב ותעמיק התמונה שיש לנו על שילוב האגדה בסוגיות התלמוד . הספר הנוכחי מוסיף קומה נוספת שלא הופיעה ב'פנים אל פנים' . הוא עוסק כולו באגדות ממסכת אחת בתלמוד הבבלי — מסכת יומא . ממילא, אפשר לצפות שמעבר לפרשנוית המקומיות של כל הסוגיות שנעסוק בהן, תעלינה מכלל פרקי הספר תובנות 2 ראו למשל, את ספריו של הרב י' ברנדס, אגדה למעשה, וכן את מחקריו של ג' רובנשטיין ( רובנשטיין, סיפורים תלמודיים ; רובנשטיין, סיפורי התלמוד הבבלי ) . ראו גם את מחקריה השונים של ע' מאיר שעוסקים בקריאת סיפורים בספרות חז"ל בהקשרם הרחב ( לרשימת מחקריה של מאיר ראו : רובנשטיין, סיפורים תלמודיים, עמ' 412 ) .
|
|