|
|
עמוד:13
אשמא 13 חשוב לזכור כי אף שאשמה היא תגובה אישית, היא טעונה במשמעויות פוליטיות עמוקות . כמו רגשות אחרים ( Shefer and Munt 2019 ) , לאשמה יש יכולת להשפיע ולעצב הקשרים תרבותיים ואישיים רבים, לשמר יחסי כוח בחברה ולחזק אי‑‑שוויון ( Ahmed 2004 ) . רטוריקה הקושרת רגשות אשם אימהיים לקריירה נשית, למשל, דוחפת יותר ויותר נשים לוותר באופן מלא או חלקי על הקריירה שלהן, ובכך משמרת את הנחיתות הכלכלית והחברתית שלהן ביחס לגברים . לחשיפת ההקשרים הפוליטיים של רגשות אימהיים שונים ישנו ערך רב, משום שהיא מאפשרת התבוננות רחבה יותר במנעד הרגשי של אימהות בתוך ההקשר החברתי והתרבותי שבו הן חיות . התבוננות זו עשויה אולי גם לפרק חלק ממבני הכוח החברתיים הנשענים על אותם רגשות . על מה בעצם אימהות חשות אשמה ? אף שקיימת חשיבות רבה לבחינת התוכן של רגשות האשמה האימהיים, העניין שאני מוצאת בדיון על אשמה אימהית אינו מתמקד דווקא בתוכן, אלא בצורה ובתהליך . במילים אחרות, ספר זה עוסק בניסיון להבין מדוע רגשות אשם הם מוקד מרכזי כל כך בחוויית האימהות של נשים בנות‑‑זמננו ומדוע הם מתקבלים ללא עוררין כחלק בלתי נפרד מחייהן של אימהות . ובכל זאת, ניסיון לשרטט מה מעורר אשמה אצל אימהות מצביע על שני מוקדים עיקריים . המוקד הראשון הוא המישור ההתנהגותי, החיצוני . במישור זה, תחושות האשמה מיוחסות להתנהגות של האם כלפי אחרים . אפשר לומר כי אימהות מרגישות אשמה על מעשים בלתי רצויים שהן עושות ( "צעקתי אתמול על הילדים בלי שליטה", או "אני מכינה להם רק ג'אנק פוד" ) , כמו גם על מעשים רצויים שהן אינן עושות, או אינן עושות מספיק, לטעמן ( "אין לי זמן לבלות איתם", או "אני לא משקיעה מספיק בילד הצעיר" ) .
|
|