מבוא - יוהנס רויכלין: האינטלקטואל המעורב

עמוד:12

12 8 ארסמוס תפס אותה כדת שאבדמתמשך עבור הנצרות . עליה הכֶּלַח . לבד מזאת, נסיך ההומניסטים לא אהב את 9 העברית ויחסו הכללי ליהודים היה עויין ביותר . רויכלין וארסמוס נפגשו פעם אחת ( בפרנקפורט, אפריל 1515 ) , החליפו מכתבים וקיימו שיתוף פעולה למדני . הערכתו הגבוהה של ארסמוס את רויכלין ניכרת בבירור במכתבו לאפיפיור ליאו העשירי ממאי ,1515 שבו כותב ארסמוס : " [ . . . ] האיש היוצא מהכלל יוהנס רויכלין מפורצהיים, המצוי כמעט באותה מידה בשלוש הלשונות, יוונית, לטינית, ועברית, ושולט בכל תחום של למדנות . . . על גרמניה כולה להעריץ את האיש הזה ולהוקירו כפֶנִיקְס אמיתי ומקור תהילתה המיוחד" . מאוחר יותר שינה ארסמוס את עמדתו 8 Posset , Johann Reuchlin ( 1455 - 1522 ) , p . 38 ; O’Callaghan, Augenspiegel , p . 85 ; Theodor Dunkelgrün, “The Christian Study of Judaism in Early Modern Europe,” in Jonathan Karp and Adam Sutcliffe ( eds . ) , The Cambridge History of Judaism : Volume The Early Modern World, 1500 - 1815 ( Cambridge : Cambridge 7, University Press, 2017 ) , p . 321 9 ארסמוס ניסה ללמוד עברית אך מוזרותה של השפה, לדבריו, הרתיעה אותו . בשלב מאוחר יותר בחייו שינה את התייחסותו והמליץ לתיאולוגים ללמוד עברית כחלק חשוב מלימודי המקרא או התיאולוגיה, אך הבהיר בחריפות כי יש להימנע מללמד תלמידים צעירים עברית בשל הסיכון הטמון בכך לנפש הנוצרית הרכה, ראו : Joanna Weinberg, “Weeping over Erasmus in Hebrew and Latin,” in Richard I . Cohen, Natalie B . Dohrmann, Elchanan Reiner, Adam Shear ( eds . ) , Jewish Culture in Early Modern Europe : Essays in Honor of David B . Ruderman ( Pittsburgh : University of Pittsburgh Press and Cincinnati : Hebrew Union Press, 2014 ) , p . 146 ; Dunkelgrün, “The Christian Study of Judaism in Early Modern Europe”, pp . 316 - 348 ( 316 - 322 ) . על ארסמוס והיהודים, ראו : Nathan Ron, Erasmus and the “Other” : On Turks, Jews and Indigenous Peoples New York : Palgrave Macmillan, 2019 ) , pp . 121 - 161 (

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא