מבוא

עמוד:14

14 מבוא משום שאלה אינם יכולים להיעשות כהלכה בלא התשתית העובדתית הנפרסת כאן, לראשונה . היבט חשוב אחר הטעון הבהרה מוקדמת הוא מיצובו של הספר במכלול פירושיה של הכרזת העצמאות . תרומתו העיקרית למכלול זה מתמקדת בפיענוח משמעותם המקורית של נוסחי ההכרזה והבהרתה . יש מקומות שבהם מאפשרים החומרים ההיסטוריים להצביע על כוונתם המדויקת או המשוערת של הנַסּחים, אך במקומות רבים אחרים אפשר לייחס לטקסט את משמעותו המקורית רק מתוך מעקב אחר סדרי הניסוח או מתוך הקשרים רחבים יותר . מיקוד זה אינו רלוונטי לגישה פרשנית לגיטימית לפיה יש לפרש את הכרזת העצמאות, ככל מסמך אחר, כטקסט חי הנוטל את טעמיו ופירושיו מהקשרים משתנים . מי שבוחר לפרש כך את ההכרזה אינו חב דבר לאמת היסטורית כלשהי . בעת הזאת רווחות בשיח הציבורי טענות הנדרשות להיבטים שונים של הסכמה ומחלוקת בעת ניסוחו של הטקסט עצמו . בעלי טענות אלה רואים את עצמם מחויבים לאמת היסטורית, והם ימצאו אותה בספר זה . הראיות על תהליך ניסוחה של הכרזת העצמאות דלות יחסית לחשיבותו ההיסטורית . אירועים בעלי חשיבות לאומית דומה המתרחשים בעת החדשה במסגרות מוסדיות מסודרות, מתועדים בדרך כלל במלואם ותיעודם נשמר ונחשף לעיון ולמחקר . גופי הפעולה שאולתרו לקראת הקמת המדינה סבלו מקשיי ארגון ניכרים ואירועים חשובים בתהליך ניסוחה של ההכרזה התרחשו מחוץ לזירות עבודתם הייעודיות . אולם גם מגבלות אלה אינן מסבירות במלאות את דלות הראיות . הנוסחים עצמם שרדו בארכיונים ציבוריים ופרטיים שונים, כמה מהם בכתב היד המקורי, ולפי תוכנם אפשר לפענח בוודאות יחסית את סדרם הכרונולוגי המדויק ואת יחסי הגומלין ביניהם . עם זאת, פרטים רבים הנוגעים לנסיבות כתיבתם לא תועדו והם ניתנים רק להשערה מושכלת . כך, למשל, לא נמצאה טיוטה כלשהי של הנוסח הסופי של ההכרזה וגם לא פרוטוקול, או תיעוד בר-תוקף אחר, של פגישת ועדת הניסוח הסופית בביתו של דוד בן-גוריון בערב שלפני טקס ההכרזה . תאורטית אפשר לתלות חוסרים אלה בסערת האירועים בימים שלקראת הקמת המדינה, אך אי-אפשר להסביר כך את היעדרו הכמעט מוחלט של תיעוד מִשנִי בשנים הראשונות לעצמאותה . מרבית המעורבים הישירים בתהליך הניסוח המשיכו לפעול בשנים אלה בזירות ציבוריות ופרטיות שונות ורבים מהם תיעדו בצורות שונות אירועים אחרים שבהם היו מעורבים ; אך מלבד חריגים יחידים שיוזכרו, הם לא מסרו עדות בעלת ערך על תהליך ניסוחה של ההכרזה . כך, למשל, נערכו בשנת 1961 ראיונות מפורטים עם 31 מחותמי הכרזת העצמאות . תשעה מהם היו מעורבים ישירות בניסוח, החל בפנחס רוזן, שכממונה על מחלקת המשפטים וכחבר מנהלת העם היה מעורב במרבית שלבי הניסוח, וכלה במאיר ארגוב, שהיה חבר מועצת העם ותרם לנוסח הסופי מילה חשובה אחת . ראיונות אלה הניבו שפע גדול של פרטים על אירועים שונים שסבבו את ההכרזה אך אף לא פרט מועיל אחד על הבניית תוכנה . זאב שרף, שריכז את כל צדה הארגוני של הקמת המדינה,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא