|
|
עמוד:12
היו פה לפנינו 12 כי לא הייתה להם ברירה אחרת או כי לא הביאו בחשבון לאן וכיצד יתפתחו הדברים ומה המחיר שכולנו משלמים היום ונמשיך לשלם בעתיד הנראה לעין . זהו מסע שתחילתו לפני יותר משני מיליון שנה באפריקה, כל תחנותיו בישראל והן כמעט במרחק הליכה זו מזו . מעמק הירדן הפורה אל הרי הגליל העליון, מורדות הכרמל, מישור החוף, מצוקי המדבר, מישורי הערבה ורמת הגולן . התחנות הגיאוגרפיות הן שערי כניסה אל תקופות ונושאים בתולדות המין האנושי : הגירה, אמונה, שליטה באש, התפתחויות טכנולוגיות, הקשר לבעלי חיים והתלות בהם, חשיבותם של מחצבים, כוחה של שמרנות מול הצורך המתמיד בשינוי, היחס אל מוות ואל קבורה ואפילו משקלה של התודעה ומצביה המשתנים . אמנם כל התחנות מרוכזות בחבל ארץ מצומצם ומוגדר, אבל ניתן להתייחס אל כל אחת מהן כאל טרמינל, מסוף שמפליגים ממנו למחוזות רחוקים בהרבה . אל מערות בעמק הדורדון בצרפת, אל מבנים מונומנטליים במרכז טורקיה, אל מנזר בגאורגיה שמתחת לרצפה שלו נמצאו שרידי אדם קדום, אל בור קבורה ניאנדרתלי בהרי ספרד ואל ציידי פילים ביערות-עד במרכז אפריקה . כולם חלק מאותו סיפור, אותו מסע אנושי . הדרך — כמו כל סיפור שמשתמש בכלים ארכיאולוגיים — היא מלמטה למעלה, מהעבר הרחוק מאוד-מאוד לזה הקרוב אלינו . מפיקניק שנערך על שפת אגם לפני 5 . 1 מיליון שנה ועד למעגלי אבן מסתוריים וטקסים לשמש העולה שנערכו לפני 5,000 או 6,000 שנה . אך זה לא סיפור לינארי, לא נתיב עם מטרה ברורה . יש הסתעפויות, קפיצות דרך ועצירות ממושכות שלא קורה בהן לכאורה דבר מעניין . האבולוציה האנושית היא כזו — נטולת יעדים ודי מבולגנת . מה שבוודאי הופך כל ניסיון לספר אותה למורכב ומלא הפתעות, עם לא מעט אי-הבנות שננסה לפענח . העובדה שניתן לנהל מסע שכזה דרך תחנות שכולן בתחומי
|
|