|
עמוד:13
13 והנה טוב מאוד הם אף אינם מסכימים על הרבדים השונים שבו . לפיכך נמשכים המאמצים להאיר את רעיונותיו הייחודיים של כל אחד מן המקורות 16 אין להסיק מכך שאפשרהמקראיים ואת הפולמוס שלו עם קודמיו . לעסוק בחקר הסיפור בלא להידרש כלל למחקר הביקורתי . כל שעלינו לזכור הוא שבהתחקותנו אחר רעיונות תיאולוגיים עלינו להתרכז בעיקר בניתוחם של ההקשרים . ניתוח כזה דורש מאתנו להבין את ההיגיון ברצף הסיפור, בפערי המידע, בלשון הלאקונית, בחזרות 17 כמו כן עלינו להבחין ביחס שבין סדרם הכרונולוגיובכפילויות . המגדל . ישנם המטילים ספק בקיומו של מקור מסופוטמי כלשהו לסיפור מקראי זה . ראו להלן פרק 4 והערה 25 שם . 16 . ראו בייחוד ) 1964 ( Schmidt, Schöpfungsgeschichte . בעקבותיהם של Stade ) 1905 ( ושל ) 1906 ( Schwally , שממצאיהם פותחו לחלוקה מדויקת יותר של יחידות ספרותיות בידי ) 1920 – 1919 ( " Morgenstern " Creation Story וכן בידי ) 1924 ( " Lambert " First Chapter of Genesis ואחרים . Schmidt מפריד בין Wortbericht ובין Tatbericht ( היינו בין הדיווח שבמאמר, המבוסס על הנוסחה הפותחת ב"ויאמר" ) , ובין Tatbericht ( היינו הדיווח שבעשייה, המוגדר ב"ויעש" או "ויברא" ) . הראשון מזוהה כרובד האחרון של המחבר הכוהני, ונתפס כמשקף את פולמוסו של המחבר עם הרובד המוקדם יותר, של היהוויסט, שהשתמש באמצעים הספרותיים ובנוסחות של ה – Tatbericht . הרובד הבסיסי הקדום מתגלה אפוא בפסוקים ,1 ,2 , b 4 7 ( בתרגום השבעים 9 ) ,12 ,16 ,21 ,25 26 - a 27 . את תפיסה זו של שמידט דחה , 100 – 94 . Westrmann, Genesis ( 1984 ) pp אף על פי שגם הוא ( שם, עמ' 141 ) מכיר בכך שבפסוק 24 ניכרים סימניו של דיווח העשייה ( Tatbericht ) . כמו כן ראו הנ"ל 19 – 16 . Erträge ( 1972 ) pp . אולם בניתוח מפורט של פורמולות כגון "ויהי כן", ) 1975 ( Steck, Schöpfungsbericht מסיק שאין ראיה מוצקה לקיומם של שני מקורות עצמאיים . לטענתו מבחינת תולדות המסורת בראשית א – ב a 4 היא יחידה ספרותית אשר כל חלקיה שווי משקל . את הנחה זו בחן מחדש ) 1983 ( Zenger, Gottes Bogen , ולטענתו שיטתו של העורך הכוהני גורמת לאיחודם של הגושים הספרותיים הנפרדים לכדי יחידה אחת, אף שבמקורן ייצגו תפיסות תיאולוגיות נפרדות . 17 . לסקירת גישות ולעיון במבנה החזרה במקרא ראו הפולמוס בין שטרנברג, "מבנה החזרה בסיפור המקראי" ( 1977 ) ובין הופמן, "בין קונוונציה לאיסטרטגיה" ( 1979 ) . כמו כן ראו אמנות הסיפור במקרא ( תשלח ) ; גלנדר,
|
|