|
|
עמוד:12
12 | פעימה וקו אסף רומאנו נולדתי בעכו בשנת 1964 וגדלתי על הכרמל . הסבים והסבתות שלי השאירו עולם מאחוריהם ובאו לפלשתינה להיות חלוצים, הוריי ילידי הארץ . אל הציור הגעתי מאוחר . לא ציירתי מילדות, אף שיש לי זיכרונות של ציור ורישום מילדותי ונעוריי . אם היו שם נטיות אמנותיות בגיל צעיר, הן לא מצאו לעצמן תמיכה ולא נתיבי מעשה . הייתי עסוק יותר בקריאה, במשחקי כדורסל, בשהות ושיטוט בטבע, לרוב מדברי ולא נגוע ככל שיכולתי למצוא, ומגיל 16 התנסיתי בבישול כעניין יצירתי שהמצאתי לעצמי . כאשר הגעתי ל'בצלאל' אחרי שירות צבאי עמוס ומפרך, ואחרי כשנתיים של עבודה ושיטוט בעולם, היה זה ללימודי צילום . אם אחזיק בידי מכשיר, כך חשבתי, אסתדר . אולם עם הזמן הסתבר לי שצלם אינני, ואילו הציור משך את לבי כל הזמן, וסלל את דרכו למרכז העשייה שלי, כאילו הוא זה שבחר בי . לפעמים אף הפריע לי הציור במהלכים הקשורים בניהול קריירה, הן כיוצר והן כמרצה לצילום . הציור אינו מקצוע עבורי, הוא תחום יצירה ועולם שבתוכו ולידו מתנהלים חיי, העשייה שלו מבוססת על ההכרח, ומשלבת אי ידיעה וגילוי, אינטואיציה וסקרנות, וכן צורך עמוק וצלול לשהות בה . לאורך השנים הצגתי תערוכות בארץ ובעולם, וכן לימדתי אמנות דורות של סטודנטים . את כרמיאל הכרתי בבצלאל, שם למדה אדריכלות, חיינו ביחד מ- 1991 עד מותה ב- 2017 . אֱיָל נולד בירושלים . עברנו לחיות על ההר שלנו ב- 2001 ומאז אני כאן, בבית הנעים שכרמיאל תכננה ובנינו אותו יחד . הסטודיו שלי אף הוא כאן . עתליה נולדה בשולי כביש גלילי בלילה חשוך . ילדים מקסימים יש לנו . החיים מלאים .
|
|